בהשוואה להשתלת כליה בלבד, השתלה מקבילה של כליה ולבלב לוותה בשיעורי תמותה נמוכים כפליים לאחר עשר שנים בחולים עם סוכרת מסוג 1, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
מדגם המחקר כלל 2,796 חולים עם סוכרת מסוג 1 בהולנד, אשר החלו טיפול כלייתי חלפי או היו לאחר השתלת כליה ראשונה בין השנים 1986-2016. מבין 996 חולים לאחר השתלת כליה, ב-42% ההשתלה התבצעה מן המת, ב-16% ההשתלה הייתה מתורם חי וב-42% מהחולים הושלמה השתלת כליה ולבלב במקביל.
ההישרדות הגבוהה ביותר תועדה בקרב חולים לאחר השתלה במקביל של כליה ולבלב והנמוכה ביותר בקרב אלו לאחר השתלת כליה מן המת. חציון משך ההישרדות עמד על 7.3 שנים בקרב חולים לאחר השתלת כליה מן המת; 10.5 שנים לאחר השתלת כליה מן החי ו-16.5 שנים לאחר השתלת כליה ולבלב.
בקרב מטופלים לאחר השתלת כליה ולבלב עם שתל לבלב מתפקד לאחר שנה אחת (91%) תועדו שיעורי ההישרדות הגבוהים ביותר (חציון של 17.4 שנים).
בהשוואה למושתלי כליה שקיבלו תרומה מן המת, יחס הסיכון המתוקן לתמותה מכל-סיבה 10 ו-20 שנים לאחר תרומת כליה מן החי עמדו על 0.79 ו-0.98, בהתאמה, ובאלו לאחר השתלת כליה ולבלב תועדו יחסי סיכון של 0.67 ו-0.79, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה להשתלת כליה מן החי או מן המת, השתלה משולבת של כליה ולבלב מלווה בשיפור הישרדות החולים, בפרט במקרים בהם תועד שתל לבלב מתפקד בטווח הארוך, עם שיעורי תמותה לאחר 10 שנים שהיו נמוכים כפליים.
Diabetes Care, online December 4, 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!