טיפול חד-שבועי בזריקות תת-עוריות של Semaglutide (אוזמפיק) במינון 1.0 מ”ג נמצא עדיף על טיפול ב-Exenatide בשחרור-ממושך ובמינון 2 מ”ג בשיפור האיזון הגליקמי והפחתת משקל הגוף לאחר 56 שבועות טיפול, לצד פרופיל בטיחות דומה מאוד, כך עולה מנתוני מחקר SUSTAIN 3 שפורסמו בתחילת שנת 2018 בכתב העת Diabetes Care.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היעילות והבטיחות של טיפול חד-שבועי ב- Semaglutide במינון 1.0 מ”ג, אל מול Exenatide בשחרור-ממושך, במינון 2.0 מ”ג, בחולים עם סוכרת מסוג 2. מדובר במחקר אקראי-מבוקר בשלב 3a, בתווית-פתוחה, שכלל 813 משתתפים עם סוכרת מסוג 2, תחת טיפול פומי לסוכרת. המשתתפים חולקו באקראי ל- Semaglutide במינון 1.0 מ”ג או Exenatide בשחרור-ממושך במינון 2.0 מ”ג, אשר ניתנו למשך 56 שבועות. תוצא הסיום העיקרי היה השינוי מתחילת המחקר בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר 56 שבועות.
ריכוז המוגלובין מסוכרר הממוצע עמד בתחילת המחקר על 8.3% וירד ב-1.5% עם Semaglutide וב-0.9% עם Exenatide בשחרור ממושך (p<0.0001 להעדר-נחיתות ולעדיפות). משקל הגוף הממוצע (95.8 ק”ג בתחילת המחקר) ירד ב-5.6 ק”ג עם Semaglutide וב-1.9 ק”ג עם Exenatide בשחרור ממושך (p<0.0001).
שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים תחת Semaglutide (67%) השיגו את יעד המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.0%, בהשוואה לאלו שנטלו טיפול ב-Exenatide בשחרור-ממושך (40%).
לשני הטיפולים היה פרופיל בטיחות דומה, אך אירועים חריגים גסטרואינטסטינאליים היו נפוצים יותר עם Semaglutide (41.8%) בהשוואה ל-Exenatide בשחרור-ממושך (33.3%); תגובות באתר הזריקה היו נפוצות יותר עם Exenatide בשחרור-ממושך (22%) בהשוואה ל- Semaglutide (1.2%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול ב- Semaglutide יעיל מאוד בחולים עם סוכרת מסוג 2, אשר אינם מאוזנים היטב תחת טיפול תרופתי פומי לאיזון רמות הסוכר בדם.
Diabetes Care. 2018 Feb;41(2):258-266
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!