במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול ב-Sitagliptin (ג’נוביה) עם אינסולין בזאלי במהלך אשפוז חולים עם סוכרת מסוג 2 במחלקות פנימיות וכירורגיות בטוח כמו טיפול בגישת בזאל-בולוס.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות מבוססות-אינקרטינים לא נבחנו עד כה כאפשרות טיפול בחולים מאושפזים עם סוכרת מסוג 2. כעת הם בחנו את הבטיחות והיעילות של משלב Sitagliptin עם אינסולין בזאלי, אל מול משטר בזאל-בולוס, לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאושפזו במחלקות פנימיות וכירורגית.
מדובר במחקר רב-מרכזי, אקראי ופרוספקטיבי, בתווית-פתוחה, להוכחת העדר-נחיתות, שכלל חמישה בתי חולים בארצות הברית. מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18-80 שנים עם סוכרת מסוג 2 וריכוז סוכר אקראי בדם בטווח 140-400 מ”ג/ד”ל, שטופלו בדיאטה או תרופות פומיות, או נטלו טיפול באינסולין במינון יומי כולל של עד 0.6 יחידות/ק”ג.
המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול במשלב ג’נוביה עם לנטוס בזאלי פעם ביום או טיפול במשטר בזאל-בולוס עם מתן לנטוס פעם ביום ואינסולין מהיר-פעולה (Lispro או Aspart) לפני ארוחות במהלך האשפוז. כל יתר התרופות לאיזון סוכר הופסקו באשפוז.
תוצא הסיום העיקרי של המחקר הוגדר כהעדר-נחיתות בהבדלים הממוצעים בין הקבוצות בריכוזי סוכר בדם במהלך עשרת הימים הראשונים לטיפול. תוצאי הבטיחות כללו אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה לא-נשלטת, שהובילו לכשלון הטיפול.
בתקופה שבין 23 באוגוסט, 2013, ועד 27 ביולי, 2015, גויסו 279 חולים והחוקרים חילקו באקראי 277 חולים לאחת מקבוצות הטיפול (138 למשלב ג’נוביה-לנטוס ו-139 למשלב בזאל-בולוס). משך האשפוז היה דומה בשתי הקבוצות (חציון של 4 ימים). ריכוז הסוכר היומי הממוצע בקבוצת הטיפול בג’נוביה עם לנטוס עמד על 171 מ”ג/ד”ל ולא היה נחות בהשוואה לזה שתועד בקבוצת הטיפול במשלב בזאל-בולוס (169 מ”ג/ד”ל).
לא תועדו מקרי תמותה במהלך המחקר. כשלון הטיפול תועד ב-22 חולים (16%) בקבוצת הטיפול בג’נוביה עם לנטוס, בהשוואה ל-26 חולים (19%) בקבוצת הטיפול במשלב בזאל-בולוס (p=0.54). אירועי היפוגליקמיה תועדו ב-13 חולים (9%) לעומת 17 חולים (12%), בהתאמה.
לא תועדו הבדלים בסיבוכים באשפוז בין הקבוצות. שיעור מקרי נזק כלייתי חד עמד על 5% בקבוצת הטיפול בג’נוביה עם לנטוס לעומת 4% בקבוצת הטיפול במשלב בזאל-בולוס. חולה אחד אובחן עם דלקת לבלב חדה (בקבוצת הטיפול במשלב בזאל-בולוס).
החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר ענה על סף העדר-נחיתות שהוגדר כתוצא העיקרי, מאחר ולא זוהה הבדל משמעותי בריכוז הסוכר היומי בין שתי קבוצות הטיפול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!