במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים כי לא בכל החולים עם היפרגליקמיה על-רקע מצב דחק לאחר נתוח לבבי יש תועלת לטיפול שנועד לשמור על ריכוז סוכר מקסימאלי בדם של מתחת ל-180 מ”ג לד”ל. למעשה, החוקרים מצאו כי יש שלושה סוגי חולים המגיבים באופן שונה לאיזון רמות הסוכר בדם, בתלות בנוכחות סוכרת ואם טופלו באינסולין או לאו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול בהיפרגליקמיה לאחר-ניתוח הוא שנוי במחלוקת ולרוב אינו לוקח בחשבון נוכחות סוכרת קודמת. כעת הם בחנו את התוצאות הקליניות והכלכליות הקשורות בהיפרגליקמיה לאחר-ניתוח לבבי.
מדובר במחקר עוקבה רב-מרכז, שכלל 4,316 חולים לאחר ניתוח לבבי בשנת 2010. רמות הסוכר נמדדו במרווחים של 6 שעות במהלך 48 שעות לאחר הניתוח. התוצאות כללו עלויות, משך אשפוז, סיבוכים לבביים ונשימתיים, זיהומים מג’וריים ותמותה.
החוקרים מדווחים כי בחולים ללא סוכרת זוהה קשר בין עליה ברמות סוכר בדם ובין החמרה הדדרגתית בתוצאות. בחולים אלו, היפרגליקמיה (180 מ”ג לד”ל ומעלה) לוותה בעלות נוספת של 3,192 דולרים, עליה של 0.8 ימים במשך האשפוז, עליה של 1.6% בשיעור הזיהומים ועליה של 2.6% בשיעור הסיבוכים הנשימתיים. עם זאת, בקרב חולים עם סוכרת תחת טיפול באינסולין, התוצאות האופטימאליות תועדו בנוכחות ערכי סוכר בטווח היפרגליקמיה (180-240 מ”ג לד”ל). רמת היפרגליקמיה זו לוותה בעלויות נמוכות יותר בהיקף של 6,225 דולרים, קיצור משך אשפוז בהיקף של 1.6 ימים, ירידה של 4.1% בשיעור הזיוהמים וירידה של 12.5% בשיעור הסיבוכים הנשימתיים.
בחולים עם סוכרת שלא טופלה באינסולין, התוצאות לא היו שונות משמעותית בנוכחות היפרגליקמיה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ריכוז סוכר נמוך מ-180 מ”ג לד”ל לווה בתוצאות טובות יותר במרבית החולים לאחר ניתוח לבבי, אך התוצאות היו גרועות יותר בחולים עם סוכרת והיסטוריה של טיפול קודם באינסולין. ממצאים אלו תומכים בהערכה נוספת של הגישות לטיפול בחולים עם היפרגליקמיה על-רקע מצב דחק לאחר-ניתוח, בהתאם לנוכחות סוכרת ידועה עוד טרם הניתוח.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!