Diabetes

תוצאות מבטיחות ל-Ranibizumab בטיפול ברטינופתיה סוכרתית (JAMA)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי Ranibizumab (לוסנטיס), מעכב VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor) המהווה חלק ממכלול אפשרויות הטיפול למחלות רשתית, מהווה את ההתקדמות המשמעותית ביותר במהלך 40 השנים האחרונות בטיפול ברטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית.

במחקר Protocol S, זריקות Ranibizumab הובילו לראיה טובה יותר במהלך תקופה של שנתיים, עם הפחתת היארעות בצקת מקולארית על-רקע סוכרת ואובדן שדות ראיה היקפיים, בהשוואה ל-PRP (Panretinal Photocoagulation), הטיפול הסטנדרטי כיום לרטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית.

מדובר במחקר אקראי שנערך ב-55 אתרים בארצות הברית, עם 305 מבוגרים עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית, שגויסו למחקר בין פברואר ועד דצמבר 2012. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 52 שנים, 44% היו נשים. שתי העיניים נבחנו ב-89 משתתפים (עין אחת בכל קבוצת מחקר), עם סך כולל של 394 עיניים במחקר. הביקור האחרון לאחר שנתיים הושלם בינואר 2015.

החוקרים בחנו את השפעות הטיפול ב-PRP, שהושלם לאחר 1-3 ביקורים (203 עיניים), או Ranibizumab, במינון 0.5 מ”ג, שניתן בזריקה לתוך הזגוגית בתחילת המחקר ובתדירות של כל ארבעה שבועות, בהתאם לפרוטוקול מובנה (191 עיניים).

התוצא העיקרי היה השינוי הממוצע בחדות הראיה לאחר שנתיים. תוצאים משניים כללו את השטח מתחת לעקומה של חדות הראיה, אובדן שדות ראיה היקפיים, ניתוח זגוגית, התפתחות בצקת מקולארית על-רקע סוכרת וניאו-וסקולריזציה של רשתית.

מהתוצאות עולה שיפור ממוצע של 2.8+ אותיות בחדות הראיה לאחר שנתיים עם Ranibizumab, בהשוואה ל-0.2+ בקבוצת PRP (p<0.001 להעדר-נחיתות). ההבדל הממוצע בין הקבוצות בשטח מתחת לעקומת חדות הראיה במהלך שנתיים עמד על 4.2+. אובדן רגישות שדה ראיה היקפי הממוצע היה גרוע יותר (23 dB– בהשוואה ל-422 dB-, p<0.001), ניתוח זגוגית היה נפוץ יותר (15% לעומת 4%, p<0.0001) והתפתחות בצקת מקולארית על-רקע סוכרת הייתה נפוצה יותר (28% לעומת 9%, p<0.001) בקבוצת PRP לעומת Ranibizumab.

החוקרים לא זיהו הבדלים בעיניים ללא ניאו-וסקולריזציה פעילה או נסיגה של ניאו-וסקולריזציה לאחר שנתיים (35% עם Ranibizumab לעומת 30% עם PRP, p=0.58). בעין אחת בקבוצת הטיפול ב- Ranibizumab התפתחה אנדופתלמיטיס. לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים המג’וריים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בעיניים עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית, הטיפול ב- Ranibizumab הוביל לחדות ראיה שאינה נחותה בהשוואה לטיפול ב-PRP לאחר שנתיים. למרות שדרוש מעקב ממושך יותר, Ranibizumab עשוי לשמש כאפשרות טיפול סבירה, לפחות לאורך שנתיים, בחולים עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית.

JAMA. Published online November 13, 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה