במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מטה-אנליזה וסקירה סיסטמית חדשה, מהם עולה כי אנאלוגים של אינסולין בעל פעילות לטווח ארוך ככל הנראה עדיף על אנאלוגים בעלי פעילות לטווח בינוני, אם כי ההבדל בערכי HbA1c קטן.
במסגרת הסקירה ביקשו החוקרים לבחון את הבטיחות, היעילות ומאזן עלות-תועלת של אינסולין ארוך-טווח בטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 1. הם ערכו סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה, שהתבססה על נתונים ממאגרי Medline, Cochrane Central Register of Controlled Trials, Embase ועוד. הסקירה כללה מחקרים אקראיים ומבוקרים או מחקרים לא-אקראיים להערכת אינסולין ארוך-טווח (Glargine ו-Detemir) ואינסולין בעל פעילות לטווח בינוני (NPH, Lente) במבוגרים עם סוכרת מסוג 1.
הסקירה כללה 39 מחקרים (27 מחקרים אקראיים ומבוקרים, עם 7,496 משתתפים), לאחר סקירה של 6,501 כותרים/תקצירים ו-190 מאמרים מלאים. טיפול ב-Glargine פעם ביום, Detemir פעם ביום ו-Detemir פעם/פעמיים ולירידה משמעותית בערכי HbA1c בהשוואה לטיפול חד-יומי ב-NPH (26 מחקרים אקראיים ומבוקרים, הבדל ממוצע של 0.39%- לעומת 0.26%-, בהתאמה).
החוקרים זיהו הבדלים בין אינסולין בעל פעילות לטווח ארוך ואינסולין בעל פעילות לטווח בינוני בשיעורי היפוגליקמיה חמורה (16 מחקרים אקראיים ומבוקרים, Detemir פעם/פעמיים ביום לעומת NPH פעם/פעמיים ביום: יחס סיכויים של 0.62) ועליה במשקל (13 מחקרים אקראיים ומבוקרים, Detemir פעם ביום לעומת NPH פעם/פעמיים ביום: הבדל ממוצע של 4.04 קילוגרמים; Detemir פעם/פעמיים ביום לעומת NPH פעם ביום: 5.51- קילוגרמים; Glargine פעם ביום לעומת NPH פעם ביום: 5.14- קילוגרמים.
בהשוואה ל-NPH, עלות הטיפול ב-Detemir הייתה נמוכה יותר והתועלת רבה יותר ב-3/14 ניתוחי עלות-תועלת ועלות Glargine הייתה נמוכה יותר והתועלת רבה יותר ב-2/8 ניתוחי עלות-תועלת. יתר ניתוחי עלות-תועלת מצאו כי עלות Detemir ו-Glargine הייתה גבוהה יותר, אך התועלת שלהם הייתה גדולה יותר, בהשוואה ל-NPH.
בניתוחי עלות-תועלת להערכת עלות-תועלת של Glargine לעומת Determir לא זוהו הבדלים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי על מטופלים ורופאים להתאים את הטיפול בהתאם להעדפות, עלויות וזמינות הטיפול.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!