Diabetes

נתונים סותרים לגבי הקשר בין טיפול בחסמי DPP4 לבין אי ספיקת לב (Circulation)

מחקרים תצפיתיים ואקראיים שפורסמו לאחרונה הצביעו על קשר אפשרי בין טיפול במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase-4) ובין אי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2. ממצאים אלו עוררים מחלוקת רבה בנושא. מהערכת נתונים מנתוני ביטוח בארצות הברית עלה קשר בין התחלת טיפול ב-Sitagliptin (ג’נוביה), אחת התרופות הנפוצות במשפחה זו, ובין עליה של 84% בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב חדשה בחולי סוכרת עם אי-ספיקת לב שטופלו במטפורמין או סולפוניל-אוריאה.

החוקרים מסבירים כי לא תועדה עליה בסיכון לאשפוז מכל-סיבה או תמותה עם טיפול ב-Sitagliptin, התוצא העיקרי של המחקר. הסיכון המוגבר לאי-ספיקת לב במחקר הנוכחי הוא ככל הנראה חשוב קלינית עם מספר חולים נדרש לנזק של 29 חולים, ועשוי להשפיע על בחירת תוספת הטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב וסוכרת שאינה מאוזנת היטב.

מחקר SAVOR-TIMI 52 להערכת Saxagliptin (אונגלייזה) הדגים עליה משמעותית של 27% בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב ב-16,492 חולי סוכרת עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם או סיכון קרדיווסקולארי מוגבר. ממצאים אלו תועדו למרות העדר-נחיתות של Saxagliptin בכל הנוגע לתוצא העיקרי של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבל או אירוע מוחי איסכמי לא-פטאליים, לעומת פלסבו.

מחקר EXAMINE (Examination of Cardiovasculr Outcomes with Alogliptin versus Standard of Care in Patients with Type 2 Diabetes Mellitus and Acute Coronary Syndrome) להערכת Alogliptin הדגים מגמה לא-משמעותי של עליה בשיעורי אי-ספיקת לב בחולי סוכרת שטופלו במעכבי DPP-4.

מצד שני, מניתוח ממצאי מחקר VIVIDD (Vildagliptin in Ventricular Dysfunction Diabetes Trial), שהתמקדו בניתונים אקו-קרדיוגרפיים במקום בתוצאי סיום קליניים, לא הדגים סיכון מוגבר לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב או אירועי אי-ספיקת לב אחרים בחולי סוכרת עם אי-ספיקת לב, שטופלו ב-Vildagliptin (גאלבוס).

שני מחקרים תציפיתיים העלו תוצאות מעט סותרות בנוגע לטיפול במעכבי DPP-4 ותוצאות אי-ספיקת לב. מחקר רטרוספקטיבי אחד שכל 13,185 חולי סוכרת תחת טיפול במטפורמין הדגים עליה משמעותית בסיכון לאי-ספיקת לב במהלך ארבע שנים באלו שטופלו במעכבי DPP-4, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול קו-שני אחר לאיזון סוכרת. במחקר אחר, מדגם שכלל כ-32,000 זוגות חולי סוכרת שטופלו במעכבי DPP-4 או לא נטלו טיפול זה, הטיפול במעכבי DPP-4 לא לווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ואף הביא לשיפור תוצאות אי-ספיקת לב.

הסקירה הנוכחית כללה נתונים אודות כ-7,600 חולים עם סוכרת ואי-ספיקת לב (58% גברים), שטופלו במטפורמין או סולפוניל-אוריאה, אך לא בתיאזולידנדיונים, כולל 887 חולים שהחלו טיפול ב-Sitagliptin זמן מה לאחר אבחנת אי-ספיקת לב.

מהנתונים עלה כי אין הבדלים בין מטופלים ב-Sitagliptin ואלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי בכל הנוגע לתוצא הסיום העיקרי שכלל אשפוזים מכל-סיבה או תמותה, או תוצא הסיום המשני של אשפוזים עקב אי-ספיקת לב או תמותה מכל-סיבה, או תמותה מכל-סיבה או אשפוזים מכל-סיבה בפני עצמם. עם זאת, שיעור האשפוזים עקב אי-ספיקת לב עלה משמעותית עם Sitagliptin.

בנוסף, הטיפול במטפורמין לווה בירידה של 22% בסיכון המתוקן לתוצא הסיום העיקרי (p<0.001), בעוד שאותו תוצא סיום עלה ב-10% באלו שטופלו בסולפוניל-אוריאה (p=0.043) וב-16% במטופלים באינסולין (p=0.004).

טרם המחקרים האחרונים, לא היו עדויות רבות שהצביעו על סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב עם טיפול במעכבי DPP-4. מנגד, מנתוני מדע בסיסי עלה כי מעכבי DPP-4 צפויים להביא לשיפור האירועים הקרדיווסקולאריים, כולל תפקוד חדרי.

ממצאי המחקר הנוכחי, כמו גם מחקרים אחרים שפורסמו לאחרונה, מדגישים את הצורך במחקרים מתוכננים היטב להערכת אי-ספיקת לב בחולי סוכרת.

Circulation: Heart Failure

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • בדיקת סוכר בדם בצום בהיריון מתקדם עשויה לסייע כבדיקת סקר לזיהוי סוכרת הריונית בטרימסטר השלישי (BJOG)

    בדיקת סוכר בדם בצום בהיריון מתקדם עשויה לסייע כבדיקת סקר לזיהוי סוכרת הריונית בטרימסטר השלישי (BJOG)

    במאמר שפורסם בכתב העת BJOG מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחלק מהנשים עם בדיקת סקר תקינה לסוכרת הריונית בטרימסטר הראשון והשני להיריון ישנה עדות להופעה מאוחרת של סוכרת הריונית לפי בדיקת סקר נוספת של סוכר בדם בצום בשבועות 32-34 להיריון, כאשר הסיכון למאקרוזומיה גבוה יותר משמעותית במקרים אלו. מטרת המחקר הנוכחי […]

  • היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammopharamcology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן Adalimumab (יומירה) והן Infliximab (רמסימה) הדגימו פרופיל בטיחות חיובי ויעילות משמעותית עם עדות לתגובה מעבדתית בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Infliximab ו-Adalimumab משמשים לעיתים קרובות לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה