בסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology כותבים מומחים כי קיים קשר בין משך שינה קצר, הפרעות שינה ומחזור שינה לא-מסונכרן ובין הפרעות מטבוליות, בעיקר השמנת-יתר וסוכרת מסוג 2, ומכאן עולה הצורך בהתייחסות מובנת לטיפול במצבים אלו.
החוקרים מסבירים כי זוהו מנגנונים פתופיזיולוגיים ייחודיים בבסיס ההשפעות של מחסור שינה על הבריאות המטבולית. לדבריהם, ממצאי המחקר הנוכחי מאשרים את הקשר הברור והקליני בין משך שינה קצר והפרעות שינה ובין מחלות מטבוליות.
עם זאת, הם מדגישים את חשיבות זיהוי חולים בסיכון לפני התערבות. הם גם מציינים כי ישנם כלי סקירה זמינים, דוגמת Pittsburgh Sleep Quality Index, הקלים לשימוש להערכת הסיכון להפרעות שינה ומשך שינה קצר.
בסקירה מתארים החוקרים מחקרים אפידמיולוגים ותצפיתיים גדולים מסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, שהצביעו על קשר בין הפרעות שינה ובין הפרעות מטבוליות ומציינים כי נתונים אלו זכו לתמיכה עם הבנה טובה יותר של המנגנונים האחראיים לקשר הנ”ל.
מניסויים בתחום עולה כי מחסור שינה מוביל לעמידות לאינסולין וצריכה מוגברת של מזונות עתירי אנרגיה. החוקרים כותבים כי בעוד שהקשר בין שינה ומטבוליזם הוא מולטי-פקטוריאלי, ישנם מגנונים רלבנטיים המשחקים תפקיד חשוב בקשר הנ”ל, כולל מסלולים הורמונאליים. מעבר למסלולים הביוכימיים הקלאסיים, שינויים התנהגותיים, כולל פעילות גופנית ותזונה, קושרים בין איכות וכמות השינה ובין משק האנרגיה.
הנתונים מדגישים את חשיבות אורח החיים במהלך 24 שעות ביממה ומגמות שימוש בטכנולוגיות למשחק, קניות ברשת האינטרנט, רשת חברתית או צפייה בטלוויזיה, כגורמים התורמים להפרעות שינה. מנקודת מבט של בריאות הציבור, חשוב מאוד לצמצם מחסור שינה עקב משחקי מחשב, שימוש ברשת חברתית אלקטרונית וכדומה, בפרט במתבגרים.
לכן, יותר מבעבר, מחסור שינה הינו יעד מבטיח להתערבות וככל הנראה לטיפול בתסמונת מטבולית ומרכיביה, אם כי החוקרים מודים כי כיום לא ברור אם שיפור בשינה עשוי להביא לשיפור בסוכרת קיימת.
הסקירה מדגימה ממצאים אלו על-סמך נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים, עם עדות לקשר ברור בין עבודה במשמרות והשפעות מטבוליות שליליות.
באחד המחקרים שכלל 1,811 עובדים בחברת תעופה, השכיחות של תסמונת מטבולית הייתה גבוהה פי 2.13 בעובדי משמרות, בהשוואה לעובדים רגילים בעבודות במהלך שעות היום. בנוסף, מסדרת נתונים שכלל כ-26,000 עובדים סינים שיצאו לגמלאות עלה כי עבודה קודמת במשמרות לוותה בסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם (יחס סיכויים של 1.05), סוכרת מסוג 2 (יחס סיכויים של 1.10), ואיכות שינה ירודה (יחס סיכויים של 1.18).
תכניות להדרכת שינה וטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים המתמקדים בשיפור השינה מהווים גישות מבטיחות להביא לשינויים אלו, כאשר לאור השכיחות הגבוהה של הפרעות שינה ובעיקר העליה בהיארעות הפרעות אלו, החוקרים קוראים להתמקד יותר בחשיבות השינה כגורם סיכון אפשרי למחלות מטבוליות.
Lancet Diabetes Endocrinol 2014. Published online March 25, 2014
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!