ממחקר חדש מה-Diabetes Ther
שהשווה את רמות חסימת ציר DPP-4 של שלושת התכשירים הנפוצים בקבוצה זו , עולה כי טיפול חד יומי ב-sitagliptin (ג’נוביה) השיג חסימת ציר DPP4 גדולה יותר באופן משמעותי מאשר טיפול חד יומי ב-Saxagliptin (אונגלייזה) או vildagliptin (גאלבוס) , ואפקט דומה לזה של מתן וילדאגליפטין פעמיים ביום.
החוקרים מציינים ברקע כי סקסהגליפטין, סיטגליפטין ווילדגליפטין ממשפחת חסמי DPP-4 אושרו לשימוש נרחב למטופלים עם סוכרת סוג 2. מטרתם במחקר זה , באמצעות פרוטוקול החלפה בין קבוצות היה להשוות את רמות החסימה של DPP-4 עבור קבוצת מעקב אחת של חולי סוכרת סוג 2 .
המחקר היה אקראי, מבוקר פלציבו, פתוח תווית, עם 5 תקופות מעבר בין קבוצות. המטופלים שהתקבלו למחקר היו בני 18-65 , גם כאלה שהיו נאיבים לטיפול תרופתי קודם נגד סוכרת, או כאלה שלא היו תחת טיפול נגד סוכרת לפחות 6 או 12 שבועות (בתלות בטיפול הקודם שקיבלו) לפני המחקר, ושרמות ההמוגלובין A1c שלהם היו בין 6.5% ל-10.0% .
במהלך תקופות שונות לאורך המחקר, המטופלים קיבלו 5 מ”ג סקסהגליפטין אחת ליום, 100 מ”ג סיטגליפטין אחת ליום, וילדגליפטין 50 מ”ג אחת ליום או פלצבו, למשך 5 ימים.
יעד המחקר המרכזי היה רמת חסימת ציר DPP-4 , שנמדד ע”י השוואה הפעילות של DPP-4 ב-24 השעות לאחר נטילת הטיפול בבוקר היום החמישי למחקר, עם הפעילות לפני תחילת הטיפול באותה תקופה, וניתוח הנתונים תוך שימוש במודל ליניארי של מס’ משתנים ואפקט קבוע עבור סוג הטיפול והתקופה.
בדיווח התוצאות מציינים החוקרים כי רמת הבסיס של ההמוגלובין A1c הייתה 7.4% (בטווח בין 6.4%-9.0% , N=22) .
שיעור הריבועים הפוחתים של חסימת ציר DPP-4 היה 73.5% לאחר הטיפול אחת ליום בסקסהגליפטין 5 מ”ג, 91.7% לאחר הטיפול בסיטגליפטין אחת ליום 100 מ”ג, 28.9% לאחר וילדגליפטין 50 מ”ג פעם ביום, 90.6% לאחר וילדגליפטין 50 מ”ג פעמיים ביום, ו-3.5% לאחר פלצבו.
במטופלים שטופלו בסיטגליפטין 100 מ”ג ההבדל הממוצע בשיעור הריבועים הפוחתים של חסימת ציר ה-DPP-4 היה גדול יותר ב-18.2% מאשר זה של סקסהגליפטין (P<0.001) , וכן גדול יותר ב-62.9% מזה שהתקבל תחת טיפול בוילדגליפטין 50 מ”ג אחת ליום (p<0.001) , וגדול יותר ב-1.1% מאשר זה של וילדגליפטין 50 מ”ג פעמיים ביום (P=0.128), ו-87% גדול יותר מאשר פלצבו (p<0.001).
ממוצע חסימת DPP-4 היה קרוב למקסימלי בתוך 12 שעות לאחר נטילת הטיפול, ללא קשר לסוג הטיפול. לכן, החוקרים סבורים שהשוואות אלה בין הטיפולים משקפים את ההבדלים במשך הפעולה שלהם. תופעות הלוואי שדווחו במהלך המחקר היו חולפות וקלות או בינוניות בעוצמתן.
מסקנת החוקרים היא שסיטגליפטין 100 מ”ג (ג’נוביה) ליום מספק חסימת ציר DPP-4 גדולה יותר באופן מובהק מאשר סקסהגילפטין או וילדגליפטין פעם ביום, ורמת חסימה דומה לזו שמתקבלת ע”י וילדגליפטין פעמיים ביום.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!