Diabetes

האם BMI הוא הקריטריון החשוב ביותר לבחינת התאמה לניתוח בריאטרי ? מחקר חדש קובע שיש גורמים משמעותיים יותר (JAMA Surg)

OBESITY

ע”פ מחקר חדש מ-JAMA Surg. הסיכון לתמותה של מועמדים לניתוח בריאטרי ניתן להערכה פשוטה באמצעות אינדקס הכולל פרמטרים של גיל, מין, עישון ומחלת סוכרת, ובאופן אולי מפתיע לא את ה-BMI של המועמד. 

המחברים מציינים ברקע שהקריטריונים הנוכחיים לבחירת מועמדים מתאימים לניתוח בריאטרי עושים שימוש שרירותי במדד ה-BMI המבוסס כידוע על המשקל בק”ג חלקי הגובה במטרים בריבוע, למרות שלשימוש במדד לא היתה עדות עובדתית. 

מטרת החוקרים הייתה לוודא את חשיבותו של ה-BMI כמדד חיזוי לתמותה, לזהות גורמי חיזוי אחרים לתמותה , וליצור מודל חיזוי לתמותה באוכלוסיה המועמדת לניתוח בריאטרי.

החוקרים בחנו נתוני משתתפים מתוך אוכלוסיה שהשתתפה ברשמים ואשר התאימה מבחינת הקריטריונים שלה לניתוח בריאטרי, היינו שה- BMI הוא מעל 35 או שהוא בין 30-34.9 עם תחלואה נוספת הקשורה להשמנת היתר. המעקב נעשה בין ינואר 1988 עד סוף 1998. החוקרים עשו שימוש ברגרסיה לוגיסטית לצורך בניית מודל חיזוי לתמותה בתקופה של 10 שנים. נעשה שימוש במאגר הנתונים של רג’יסטרי (רשם) בריטי לאומי.  נכללו באנליזה למעלה מ-15,000 משתתפים בגילאים 18-65 שנמצאו מתאימים לניתוח בריאטרי. יעד המחקר המרכזי היה תמותה לאורך 10 שנים מכל סיבה.

הגיל הממוצע של המשתתפים בתחילת המעקב היה 46.9 (+11.9) , ה-BMI 3 היה 36.2 (5.5+) ו-63.2% מהמשתתפים היו נשים.

שיעור התמותה מכל סיבה היה 2.1% , ומשך המעקב הממוצע היה 9.9 שנים.

המודל הסופי שכלל גיל (יחס סיכון של 1.09 לכל שנה עם רווח בר סמך של 1.07-1.1), נוכחות סוכרת סוג 2 (יחס סיכון 2.25 ברווח בר סמך של 1.76-2.87), עישון נוכחי (יחס סיכון 1.62 ברווח בר סמך של 1.28-2.06), ומין זכר (יחס סיכון 1.5 בטווח בין 1.2-1.87) , היה עם ערך של  C סטטיסטי של 0.768.

למרות שה-BMI היה גורם חיזוי מובהק לתמותה (יחס סיכון 1.03 לכל יחידה עם טווח 1.01-1.05), השימוש בערכי BMI לא שיפרו או הביאו לדיוק רב יותר של תוצאות החיזוי של המודל.  

החוקרים חילקו את תוצאות החיזוי של גורמי הסיכון הקקלינים -4 רבדים  :  0.2% סיכון בקבוצה 1 , 0.9% בקבוצה 2 , 2% בקבוצה 3 ו-5.2% בקבוצה 4 .

מסקנות החוקרים הן שתמותה מכל סיבה לאורך 10 שנים בסובלים מהשמנת יתר המתאימים לניתוח בריאטרי ניתנת לחיזוי ע”י שימוש ב-4 משתנים פשוטים הכוללים גיל, מין, עישון וסוכרת. ה-BMI לא נמצא כגורם חיזוי חשוב לתמותה, ולכן יש מקום לדעתם לבחון שינוי בקריטריונים המגדירים את ההתאמה לניתוח בריאטרי.

החוקרים ממליצים על המשך מחקר שיסייע בהגדרת רמות סף נמוכות, בינוניות וגבוהות לסיכון אבסולוטי לתמותה

JAMA Surg. Published online October 16, 2013.

הערת המערכת: יש לשים לב לכך שה-BMI הממוצע בקבוצת המחקר היה 36.2 שהוא נמוך יחסית עבור קבוצות המועמדות לניתוח בריאטרי (לרוב מעל 40), וייתכן שבשל כך המשקל של ה-BMI בחיזוי התמותה היה מוטה כלפי מטה. יחד עם זאת נראה שיש אכן מקום לבחון את הקריטריונים לניתוח בריאטרי ולשקלל בהם פרמטרים נוספים כפי שעלו במחקר זה.

שאלה חשובה נוספת היא האם הסיכון לתמותה הוא מבחן התוצאה היחידי שיש לקחת בחשבון . מה עם איכות חיים הקשורה גם ליכולת תפקוד, אסתטיקה וכד’ ?

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה