Diabetes

ההשפעה של בשר מבושל על בדיקות להערכת התפקוד הכלייתי בחולי סוכרת (Diabetes Care)

צריכת בשר מבושל עשויה להביא לעליה בריכוז קריאטינין שהיא משמעותי דיו בכדי להביא לירידה בחישוב קצב הסינון הגלומרולארי ובחלק מהמקרים להוביל לסיווג שגוי של שלב מחלת כליות כרונית בחולים עם סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי חדש, שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.

תהליך הבישול ממיר קריאטין לקריאטינין בבשר, שמצידו מביא לעליה זמנית בריכוז הקריאטינין בדם. צום אינו מומלץ באופן שגרתי לפני בדיקות להערכת תפקודי כליות, אך מתוצאות אלו עולה כי יש לעשות כן, או לכל הפחות, להמליץ לחולים להימנע מבשר מבושל לפני בדיקות אלו.

מדגם המחקר כלל 64 מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 (14%) או מסוג 2 (86%) ומחלת כליות כרונית, עם 16 חולים בכל קבוצה לפי שלב מחלת כליות כרונית: 1 ו-2, 3a, 3b ו-4. קבוצה של 16 מתנדבים בריאים נכללה גם כן, עם סך כולל של 80 משתתפים במחקר.

המשתתפים קיבלו אחת משתי ארוחות, כל אחת כלל כ-44 גרם חלבון. ארוחה אחת כללה שתי חתיכות בורגר בקר על הגריל, והשנייה כללה שתי חתיכות בורגר צמחוני על הגריל. שתי הארוחות כללו גם שתי לחמניות, סלט ירקות וכוס מים.

דגימות דם נערכו לפני הארוחה (צום) ולאחר 1, 2 ו-4 שעות מהארוחה. דגימות דם נלקחו גם בבוקר לאחר הארוחה לאחר 12 שעות צום.

החוקרים זיהו הבדלים משמעותיים בריכוז הקריאטינין וערכי eGFR בדם לאחר ארוחת הבשר במתנדבים הבריאים ובחולים עם מחלת כליות כרונית. העליה המקסימאלית בריכוז קריאטינין תועדה בשעתיים לאחר הארוחה בקרב המתנדבים הבריאים ובאלו עם מחלת כליות כרונית בשלב 1 ו-2, בעוד שבחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3a ו-3b, העליה המקסימאלית תועדה ארבע שעות לאחר הארוחה ובאלו עם מחלת כליות כרונית בשלב 4, ריכוז הקריאטינין לאחר ארבע שעות היה נמוך ב-0.5 מיקרומול לליטר, בהשוואה לערכים שנמדדו שעתיים לאחר הארוחה.

עם בשר מבושל, השינוי  בריכוז קריאטינין בדם וערכי eGFR מתחילת המחקר עד לשעתיים לאחר הארוחה היה מובהק סטטיסטית בקרב מתנדבים בריאים ובאלו עם מחלת כליות כרונית בשלב 1 ו-2, 3b ו-4, בעוד שבמחלת כליות כרונית בדרגה 3a המשמעות הייתה גדולה עוד יותר.

כתוצאה מצריכת בשר, חציון ערכי eGFR בקבוצת החולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3a ירדה מ-52 ל-45.2 mL/min/1.73m2 לאחר שעתיים, צנחה ל-42.8 mL/min/1.73m2 לאחר ארבע שעות, עם שינוי סיווג 6 מבין 16 החולים למחלת כליות כרונית בדרגה 3b.

מנגד, לא תוארו הבדלים משמעותיים באף אחד מהנבדקים בריכוז קריאטינין בדם או ערכי eGFR בכל נקודה בתוך ארבע שעות לאחר הארוחה הצמחונית. כמו כן, לא זוהו שינויים בבדיקות הדם בבוקר (לאחר 12 שעות צום) לאחר ארוחה בשרית או צמחונית.

החוקרים טוענים כי לממצאים השלכות קליניות חשובות בטיפול בחולי סוכרת. לדוגמא, ההמלצות קוראות להפחתת מינון מטפורמין כאשר ערכי eGFR יורדים אל מתחת ל-40 mL/min/1.73m2 והפסקת הטיפול באלו עם ערכים נמוכים מ-30 mL/min/1.73m2. בדומה, ההמלצות להגבלת השימוש באגוניסטים ל-GLP-1 מבוססות על ערכי eGFR הנעים בטווח 30-60 mL/min/1.72m2.

Diabetes Care. Published online September 23, 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה