Diabetes

ירידה בשיעור האשפוזים בשל היפרגליקמיה בעשור האחרון- אך האם שיעורי האשפוזים בשל היפוגליקמיה בעליה? (מדסקייפ, מתוך כנס ADA)

מן הנתונים של הזכאים לביטוח מדיקייר בארצות הברית עולה כי בשנים האחרונות היקף האשפוזים בבתי החולים בגלל היפוגליקמיה עולה על זה של מקרי האשפוז בשל היפרגליקמיה.  ממצאי המחקר, שנערך באוניברסיטת ייל בארצות הברית, הוצגו בשבוע שעבר בכנס של החברה האמריקאית לסוכרת (ADA). החוקרים אומרים כי כתוצאה ממאמצים שנעשו בעשור האחרון לשיפור השליטה הגליקמית, נראה כי שיעור המבוגרים המגיעים לערכי המוגלובין מסוכר של פחות מ-7% השתפ, כך שכיום היפוגליקמיה נפוצה יותר מהיפרגליקמיה כסיבת אשפוז. עם זאת, יתכן ששליטה גליקמית אינטנסיבית קשורה לסיכון מוגבר להיפוגליקמיה.

בכתבה במדסקייפ שסיקרה את המושב בו הוצג המחקר טען אחד המנחים של המושב, פרופ’ פלורז מפלורידה, כי המידע החדש מעלה את הצורך בהעלאת המודעות ובטיפול אישי בניהול הסוכרת אצל המטופלים, כזה שיכלול הערכה של גורמי הסיכון להיפוגליקמיה ולדיכאון ולירידה קוגניטיבית, וכן לירידה בתיאבון או לתגובות בין תרופתיות. לדבריו, המידע שהוצג עולה בקנה אחד עם הודעת הקונצנזוס הרשמית של ADA לגבי הטיפול בסוכרת במבוגרים.  ד”ר ליפסקא מאוניברסיטת ייל, שהציגה את המחקר במושב זה של הכנס, קוראת לשקול מחדש את השימוש בהמוגלובין מסוכר כמדד של איכות הטיפול של הרופאים והמערכת, בגלל שמדובר בטיפול “במידה אחת” שלא מותאים אישית למטופל, וככזה עלול להביא להיפוגליקמיה. לדבריה, להמוגלובין מסוכר יש תפקיד חשוב בטיפול הקליני בחולי סוכרת, אך ברמה המערכתית הצורך להתאים את כל האנשים למטרה אחת ולמדד אחד היא בעייתית.

המידע שנותח במחקר נאסף בקרב למעלה משלושים מיליון אמריקאים בני 65 או יותר, שהיו זכאים לביטוח מדיקייר שנבדקו בין-1999 ו-2011; בסך הכל יותר מ350 מיליון שנות חיי מטופל לתצפית זו. ניתוח שניוני שנערך כלל מידע על היארעות הסוכרת, על בסיס מערכת הבקרה לגורמי סיכון התנהגותיים (BRFSS, Behavioral Risk Factor Surveillance System).  נרשמו בזמן זה 302,095 מקרי אישפוז בשל היפרגליקמיה (עם סוכרת לא מאוזנת, קטואצידוסיס סוכרתי והיפראוסמולריות) מול 429,850 מקרים של היפוגליקמיה, עם אבחנות ספציפיות של תרדמת היפוגליקמית או הלם/ הרעלת אינסולין או של תרופות לסוכרת.  בתקופה שבין 1999-2011, השיעור לכל 100 אלף שנות חיי מטופלים של אשפוזים בגלל היפרגליקמיה ירד ב-39%, מ-114 ל-70. אשפוזים כאלו היו שכיחים יותר במבוגרים בני 75 או יותר ב-1999, וב-2011 שיעור זה השתווה לקבוצות הגיל האחרות. כן נותרו פערים  בפיזור לפי מוצא אתני, כשלמטופלים שחורים היה סיכוי גבוה פי 4 להיות מאושפזים בגלל היפרגליקמיה מאשר לבנים, בכל נקודות הזמן שנבחנו.

היפוגליקמיה לעומת זאת נמצאה בעליה בשיעור לכל 100 אלף שנות מטופלים מ-94 בשנת 1999 ל-130 ב-2007, ולאחר מכן ירדה בשיעור ל-105 בשנת 2011. באותה השנה שיעור האשפוז בקבוצת המבוטחים בני 75 ומעלה היתה כפולה מזו של צעירים יותר, בני 65-74. פערים ניכרים בין קבוצות ממוצאים אתניים שונים נמצאו גם במקרה של היפוגליקמיה, כששוב מטופלים שחורים היו בסיכון של פי 4 להתאשפז בשל היפוגליקמיה מאשר לבנים. המידע שנאסף ממאגר המידע של המדיקייר לא כלל מידע לגבי ההאירעות של סוכרת, אך כאשר הושוו הנתונים מול המידע מ-BRFSS המבוסס גיל, נמצא כי השיעורים המתואמים של אשפוזים בשל היפרגליקמיה והיפוגליקמיה היו 820 ו-676 ב-1999, ו-367 ו-612 ב-2011, בהתאמה, כלומר ירידה בהיפרגליקמיה ויציבות בהיפרגליקמיה.








 

סיבות נוספות לתזוזה הזו בשיעורי האשפוזים קשורה, אולי, בנוסף למאמצים שנעשו לשליטה גליקמית במטופלים, לכך שנעשו שינויים בתרופות מורידות הגלוקוז, וכן בקריטריונים לאשפוז בבתי החולים ועליה במקרים של שמירת המטופל להשגחה של פחות מ-24 שעות , שלא נכללים במניין האשפוזים.  בהצגת המחקר אמרה ד”ר ליפסקא כי הממצאים הללו מציעים שכדאי לנסות להביא להורדת המקרים של היפוגליקמיה בקרב מבוגרים מאוד ובקרב שחורים. לדבריה, המידע תומך במאמצים של ה-ADA  ליצור התאמה אישית של מטרות הטיפול כפי שהוסבר בנייר עמדה שהוציאו באפריל בשנה שעברה, שבו נכתב כי השימוש במטרה של המוגלובין מסוכר בערכים של פחות מ-7.0% כמדד לאיכות הטיפול בכלל במטופלים אינו מתאים לדגש ששמים ב-ADA על יעדי טיפול אישיים. בעקבות נייר העמדה שינו שירותי המדיקייד והמדיקייר את יעד ההמוגלובין המסוכר לפחות מ-8%    כמדד ביצועים עם דגשים לרופאים המטפלים לנסות ולערוך התאמה של יעדי הטיפול למטופל; אך לדעתה של ד”ר ליפסקא, עדיין מדובר במדדים צרים. לדבריה, הפרופרוציה של המטופלים שמגיעה ליעד הזה לא לוקחת בחשבון את ההשפעה הקלינית על כלל האוכלוסיה, ויש בעייתיות בקביעת מדד אחד כיעד טיפולי לכולם; היא טוענת כי יש צורך להרחיב את אופק הבחינה של החולים ולשים לב מאילו תופעות לוואי הם סובלים וכיצד הם מגיבים לאסטרטגיות הטיפול.

לכתבה במדסקייפ


הערת מערכת : יש להניח שככל שיתרחב השימוש באינקרטינים ניתן יהיה לצפות בעתיד במגמה של ירידה גם באישפוזים בשל היפוגליקמיות   

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Foot and Ankle Surgery עולים מספר גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים לאחר אבחנה של כף רגל סוכרתית, כולל בית החולים בו אושפז החולה לראשונה, זיהום אתר ניתוחי, אלח-דם והיפרדות הגדם. כף רגל סוכרתית הינה סיבוך אפשרי של סוכרת, עם שיעורי הימצאות כיב של 6.3%. אשפוזים חוזרים לבית החולים […]

  • רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסוכרת הריונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ריכוזי אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם ובאמצע ההיריון ובין הסיכון לאבחנה של סוכרת הריונית. החוקרים מדדו את ריכוזי אלבומין מסוכרר […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: תקשורת בין רופאים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: תקשורת בין רופאים

    במדור שבירת מיתוסים נעסוק הפעם בתקשורת והקשר בין רופאים והשפעתם על הטיפול בחולה – פרופ׳ רז משתף בחוויה אישית מתסכלת כרופא מטפל. בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק https://vimeo.com/955445905?share=copy

  • בדיקת סוכר בדם בצום בהיריון מתקדם עשויה לסייע כבדיקת סקר לזיהוי סוכרת הריונית בטרימסטר השלישי (BJOG)

    בדיקת סוכר בדם בצום בהיריון מתקדם עשויה לסייע כבדיקת סקר לזיהוי סוכרת הריונית בטרימסטר השלישי (BJOG)

    במאמר שפורסם בכתב העת BJOG מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחלק מהנשים עם בדיקת סקר תקינה לסוכרת הריונית בטרימסטר הראשון והשני להיריון ישנה עדות להופעה מאוחרת של סוכרת הריונית לפי בדיקת סקר נוספת של סוכר בדם בצום בשבועות 32-34 להיריון, כאשר הסיכון למאקרוזומיה גבוה יותר משמעותית במקרים אלו. מטרת המחקר הנוכחי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה