סקר שנערך לאחרונה ע”י חברת גיאוקרטוגרפיה מחזק את מה שאנו כרופאי סוכרת יודעים מ”השטח” כבר זמן רב: השכיחות של מקרים שבהם מטופלים המזריקים אינסולין טועים בין המזרקים השונים, ובעיקר בחולים המקבלים טיפול אינטנסיבי של מס’ זריקות שונות ביום גבוהה יחסית  ומתרחשת בקרב חולים רבים.

מטרת הסקר שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה היה לבחון את שיעור החולים המתבלבלים בעטי ההזרקה במתן של בזאל-בולוס, את המאפיינים השונים שלהם, את ההשלכות של הבלבול. כמו כן המחקר גם נועד לבחון את התייחסותם של הרופאים להמשך הטיפול לחולים אלו ולתפיסות שונות בנוגע לטיפול אינטנסיבי.

הסקר בוצע בפברואר 2013 באמצעות סקר טלפוני, תוך שימוש במערכת סקרים ממוחשבת והשתתפו בו 100 רופאי משפחה ו-30 רופאי סוכרת.

המימצאים העיקריים של הסקר כללו :

שיעור הרופאים שנחשפו למקרים של בלבול בין עטי ההזרקה בטיפול אינטנסיבי:

כ- 73% מרופאי הסוכרת נתקלו אי פעם במצב שבו המטופלים התבלבלו בין עטי ההזרקה והזריקו אינסולין ארוך במקום קצר או להיפך. לעומת זאת, בקרב רופאי המשפחה שיעור הרופאים שנתקלו במצב זה הינו נמוך משמעותית ומקיף כ- 29% מהרופאים.

שיעור החולים שהרופאים פגשו אשר התבלבלו בין עטי ההזרקה בטיפול אינטנסיבי:

בקרב הרופאים שנתקלו במצב שבו המטופלים התבלבלו בין עטי ההזרקה והזריקו אינסולין ארוך במקום קצר או להיפך, רופאי הסכרת ציינו כי נתקלו בכ- 2 מטופלים שהתבלבלו בין עטי ההזרקה בשלושת החודשים האחרונים, בכ- 4 חולים כאלה בחצי השנה האחרונה ובכ- 6 חולים שהתבלבלו בין עטי ההזרקה בשנה האחרונה.

רופאי המשפחה ציינו כי נתקלו בכ- 2 מטופלים שהתבלבלו בין עטי ההזרקה בשלושת החודשים האחרונים, בכ- 3 חולים כאלה בחצי השנה האחרונה ובכ- 4 חולים שהתבלבלו בין עטי ההזרקה בשנה האחרונה.

גילאי החולים המתבלבלים בין עטי ההזרקה בטיפול אינטנסיבי

ניכר כי רופאי המשפחה רואים חולים שהתבלבלו בין עטי ההזרקה בגילאים מבוגרים יותר.

כשני שליש מרופאי הסכרת (64%) ראו מטופלים מעל גיל 70 שהתבלבלו בין עטי ההזרקה.

השלכות הבלבול בין עטי ההזרקה

כמחצית מהרופאים שנתקלו בחולים שהתבלבלו בין עטי ההזרקה, ציינו כי ההשלכה העיקרית של הבלבול היא היפוגליקמיה שטופלה בבית (צויין ע”י 50% מרופאי הסכרת ו- 53% מרופאי המשפחה), היפוגליקמיה שטופלה באשפוז צויינה אף היא בשיעורים גבוהים יחסית כהשלכה נוספת של הבלבול בין עטי ההזרקה (ע”י 32% מרופאי הסכרת ו-17% מרופאי המשפחה).

עם זאת, ראוי לציין כי כ- 14% מרופאי הסכרת ו- 30% מרופאי המשפחה שנתקלו במטופלים שהתבלבלו בין עטי ההזרקה ציינו כי לא היו כלל השלכות לבלבול בין העטים.

אם נעשה אקסטרפולציה של המימצאים הללו הרי שמדובר ככל הנראה בישראל על לפחות מאות מקרים בשנה של הזרקות שגויות של אינסולינים, שעלולים כידוע להיות גם מלווים בסיכון להיפוגליקמיות ולפגוע באופן כללי בבקרה הגליקמית.

חשוב לציין בהקשר זה כי קיים סיכון בריאותי ממשי במצב של היפוגליקמיה על רקע מתן יתר של אינסולין. מדובר על אירועים חמורים שונים,  החל מאירוע מוחי, אוטם שריר הלב, בצקת ריאות, הפרעת קצב קטלנית כולל מוות, ועוד.

הסיכון למצבים אלה קשור בעיקר לאותם מיקרים בהם המטופלים מזריקים בולוס לפני ארוחת ערב, ושוב, בטעות, לפני השינה, (במקום באזאל במינון גבוה)   כך שמתקבל אפקט של בולוס ענק, סמוך לבולוס הקודם , שאיתו הולכים המטופלים לישון עם סיכון של כניסה למצב של היפוגליקמיה חמורה.

אחת הדרכים שבהם ניתן למנוע בלבול כזה היא יצירת הפרדה ושוני מובהקים בין האינסולינים הבזאליים ארוכי הטווח לקצרי הטווח.  כלומר, ששמות המותג /יצרנים של האינסולינים קצרי הטווח יהיו שונים מסוג האינסולין הבזאלי ארוך הטווח שהמטופל נוטל.

לעיון במימצאי הסקר המלאים של גאוקרטוגרפיה הקליקו כאן