קבוצת מומחים מטעם ה-ADA (American Diabetes Association) ו-Endocrine Society פרסמו קווים מנחים חדשים במטרה להגדיל את המודעות של רופאים לסכנות של היפוגליקמיה ולסייע להם להגן על המטופלים שלהם הסובלים מסוכרת מפני אירועים של רמות סוכר נמוכות בדם. ההנחיות החדשות פורסמו בכתב העת Diabetes Care.

המסר החשוב ביותר העולה מההנחיות הוא כי על רופאים להבין כי היפוגליקמיה הינה בעיה אמיתית עבור המטופלים שלהם, המלווה בתוצאות שליליות. היפוגליקמיה הוגדרה בנוכחות ערכי סוכר בדם הנמוכים מ-70 מ”ג לד”ל. אירוע של היפוגליקמיה חמורה הוגדר כאירוע שדרש התערבות של פרמדיק או פניה לחדר המיון.

ישנה נטייה של רופאים לפיה הם אינם מבינים כי היפוגליקמיה מהווה סיכון עבור חולים עם סוכרת מסוג 2, המהווים את מרבית החולים הסוכרתיים בארצות הברית. באופן כללי, חולים עם סוכרת מסוג 1 לרוב מצויים בטיפולו של אנדוקרינולוג, לפחות ברמה מסוימת, אך בחולים עם סוכרת מסוג 2 הטיפול ניתן ברובו ע”י רופא המשפחה. כולם יודעים כי היפוגליקמיה נפוצה יותר בחולים עם סוכרת מסוג 1, אך אין ספק כי התופעה רווחת גם בחולים עם סוכרת מסוג 2.

הארגונים החליטו על הקמת צוות מומחים עם ניסיון מגוון בהיבטים שונים של היפוגליקמיה. הם התייחסו לעדויות המצטברות לפיהן חולים עם סוכרת מסוג 2 פגיעים במיוחד לסיבוכים הכרוכים בהיפוגליקמיה.

במהלך העשור האחרון, שלושה מחקרים גדולים בחנו את ההשפעות של הפחתת רמות הסוכר בדם על אירועים קרדיווסקולאריים מחקר ACCORD (Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes), ADVANCE (Action in Diabetes and Vascular Disease: Preterax and Diamicron MR Controlled Evaluation) ומחקר VADT (Veterans Affairs Diabetes Trial). המחקרים מצאו כי אירוע של היפוגליקמיה חמורה לווה בסיכון מוגבר לתמותה בעתיד.

אין ספק כי ישנם סיכונים להיפוגליקמיה, כאשר החולים רועדים ומזיעים, מבולבלים וחשים אי-נוחות, אך חשוב מכך, היפוגליקמיה עשויה לפגוע ביכולתם לבצע משימות באותו רגע, דוגמת נהיגה. כאשר החולים מאבדים הכרתם הם ללא ספק בסיכון לתאונות, וזהו חשש אמיתי של היפוגליקמיה. בנוסף, ישנם מקרי תמותה עקב היפוגליקמיה, אם כי קשה לפרט על היקף התופעה. הסיכון להיפוגליקמיה גם שונה בחולים שונים, ועל-כן הטיפול בחולי סוכרת מהווה אתגר.

המאמר מתאר את הקושי בטיפול בסוכרת. על רופאים להבטיח כי עושים כל שביכולתם לפתח משטר טיפול שיוביל לאיזון של רמות הסוכר תוך צמצום הסיבוכים לצד הגנה מפני היפוגליקמיה. לעיתים יש להעריך באופן פרטני את המאזן שבין איזון טוב של רמות הסוכר בדם, אל מול הסיכון להיפוגליקמיה.

צוות המומחים פיתח שני כלים הצפויים לסייע לרופאים בטיפול בחולי סוכרת. האחד, שאלון שניתן לחלק בחדרי ההמתנה שיסייע להבין אם החולים סובלים מאירועי היפוגליקמיה. שאלון Hypoglycemia Patient Questionnaire כולל שאלות שנועדו להבין עד כמה מזהים החולים תסמינים של ערכי סוכר נמוכים, כמה פעמים בשבוע נמדדים ערכי סוכר נמוכים מ-70 מ”ג לד”ל, כמה פעמים סובלים מאירוע חמור של היפוגליקמיה הדורש סיוע של אדם אחר, האם בודקים את רמות הסוכר לפני נהיגה, והאם בן-זוג, קרוב משפחה או אדם אחר הקרוב להם יודע כיצד להשתמש בגלוקגון.

הכלי השני הוא רשימה המיועדת לרופאים, לשימוש במהלך הביקור במרפאה, המסייעת להם להבטיח כי עברו על כל האפשרויות התורמות להיפוגליקמיה. רשימת Hypoglycemia Provider Checklist כוללת שאלות בנוגע להערכת השאלון המופיע לעיל, דיון בנוגע לגישות למניעת אירועי היפוגליקמיה, שינויים תרופתיים הולמים, מתן גלוקגון והמלצה לנשיאת חטיף או טבליות סוכר או מקור אחר ל-15 גרם פחמימות במקרים של אירועי היפוגליקמיה.

על חולי סוכרת לשאת עימם את מד הסוכר כך שיוכלו לבדוק את רמות הסוכר בדמם במקרים של תחושה חריגה או שחשים כי עשויים לסבול מהיפוגליקמיה, וכן מומלץ לשאת פחמימות. על הרופאים להזכיר למטופליהם כי עליהם לשאת עימם פריטים אלו.

Diabetes Care. Published online April 15, 2013

לידיעה במדסקייפ