בכתב העת Annals of Internal Medicine פורסמו תוצאות מחקר חדש להערכת ההשפעות של סולפונילאוריאה ומטפורמין על מחלות לב וכלי דם (אוטם לבבי חד ואירועים מוחיים) או תמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2, מהן עולה כי טיפול ראשוני בסולופונילאוריאה מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה, בהשוואה לטיפול במטפורמין.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים ממאגר National Veterans Health Administration, אודות יוצאי צבא שהחלו בטיפול במטפורמין או סולפונילאוריאה בשל סוכרת. חולים אם מחלת כליות כרונית או מחלות רפואיות חמורות, לא נכללו במחקר.
התוצא העיקרי היה שילוב של אשפוזים עקב אוטם לבבי חד או אירועים מוחיים, או תמותה, תוך תקנון למאפיינים דמוגרפיים: תרופות, כולסטרול, Hemoglobin A1c ורמות קריאטינין בדם, לחץ דם, מדד מסת גוף, ניצול שירותי רפואה ומחלות רקע.
מבין כ-253,000 חולים שהחלו בטיפול תרופתי (כ-100,000 החלו בטיפול בסולופונילאוריאה וכ-155,000 החלו בטיפול במטפורמין), שיעור התוצא המשולב עמד על 18.2 ל-1000 שנות-אדם בקרב מטופלים בסולפונילאוריאה ו-10.4 ל-1,000 שנות אדם בקרב מטופלים במטפורמין (הבדל מתוקן בשיעורי היארעות של 2.2) שיעור גבוה יותר של אירועים קרדיווסקולאריים עם סולפונילאוריאה ל-1000 שנות-מטופל (יחס סיכון מתוקן של 1.21).
שיעור אירועים קרדיווסקולאריים לא-מתוקנים (אוטם לבבי חד ואירועים מוחיים) עמדו על 13.5 ל-1000 שנות-אדם בקרב מטופלים בסולפונילאוריאה ו-8.2 ל-1000 שנות-אדם בקרב מטופלים במטפורמין (יחס סיכון מתוקן של 1.16).
לאחר תקנון, בהשוואה למטפורמין, החוקרים מצאו עליה של 2.2 בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים ל-1000 שנות-אדם שטופל בסולפונילאוריאה, ועליה של 1.2 במקרי התמותה ל-1000 שנות-אדם.
לסיכום, נראה כי התחלת טיפול בסולפונילאוריאה, במקום מטפורמין, מלוה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים או מקרי תמותה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!