טיפול במטפורמין למניעת סוכרת הוא בטוח ונסבל היטב (Diabetes Care)

במאמר חדש שפורסם במהדורת אפריל של כתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי טיפול ארוך-טווח במטפורמין הינה אפשרות בטוחה למניעת או דחיית הופעת סוכרת מסוג 2.

מנתונים חדשים ממחקר DPPOS (Diabetes Prevention Program Outcomes Study) עולה כי מטפורמין מלווה בירידה מתונה אך ממושכת במשקל הגוף בשיעור של 2% במהלך עשר שנים, ונראה כי מדובר באפשרות טיפול בטוחה ונסבלת היטב.

הממצאים תומכים במסקנות של מחקר DPP המקורי, ומוכיחים כי מטפורמין במינון 850 מ”ג, פעמיים ביום, מומלץ לירידה יציבה במשקל. הן בקבוצת המטופלים במטפורמין והן בקבוצת הפלסבו, ירידה במשקל זוהתה כגורם מנבא למניעת סוכרת.

דפוס הירידה במשקל עם מטפורמין היה שונה מדפוס הירידה במשקל שתואר עם הגבלה קלורית, כאשר רקמת השומן מושפעת יותר מרקמת הגוף הרזה. מטפורמין עשוי לחקות את ההשפעות של פעילות גופנית.

במחקר DPP, משתתפים עם עודף-משקל והשמנת-יתר והפרעה בסבילות לסוכר חולקו באקראי להתערבות לשינוי אורחות חיים, טיפול במטפורמין או פלסבו. התוצאות פורסמו בשנת 2002 וקבעו כי טיפול במטפורמין הוביל לירידה של 31% בסיכון להתפתחות סוכרת במהלך מעקב ממוצע של 2.8 שנים.

במהלך המחקר, בקרב משתתפים שחולקו באקראי לטיפול במטפורמין נרשמה ירידה במשקל הגוף ובהיקף המותניים, בהשוואה למטופלי פלסבו (ממוצע של 2.06% לעומת 0.02 ו-2.13 ס”מ לעומת 7.06 ס”מ, בהתאמה, p<0.001).

לאורך עשר שנות המחקר, הירידה במשקל נותרה גדולה יותר משמעותית בקבוצת המטופלים במטפורמין, בהשוואה לפלסבו (2.0% לעומת 0.2%, p<0.001) והייתה קשורה ישירות לדרגת ההיענות לטיפול (p<0.001).

בקרב משתתפים עם ההיענות הגבוהה ביותר למטפורמין נרשמה ירידה של 3.5% במשקל הגוף (3.1 קילוגרמים), בעוד שבקבוצת החולים עם היענות נמוכה לטיפול נרשמה ירידה ראשונית במשקל ולאחריה שינויים במשקל שהיו דומים לקבוצת הפלסבו עד לאחר חמש שנים, אז החלה עליה במשקל.

החוקרים כותבים כי היקף המותניים עלה לאחר שנתיים, למעט במשתתפים עם היענות רבה לטיפול, בהן העלייה בהיקף המותניים הופיעה לאחר חמש שנים. מאחר שלא חלה עליה במדד מסת הגוף (BMI), החוקרים הניחו כי חלה עליה בהשמנה מרכזית עקב פיזור מחדש של השומן בגוף.

הירידה במשקל על-רקע מטפורמין נובעת כמעט רק בשל ירידה במסת השומן עם שינוי קטל ברקמה הרזה. החוקרים מוסיפים כי למטפורמין היו מספר השפעות על מטבוליזם של אנרגיה שהקבילו לפעילות גופנית.

בסיכומו של דבר, הנתונים המצביעים על ירידה ממושכת במשקל הגוף ועל ההשפעה על מטבוליזם של אנרגיה מספקים תמיכה נוספת לכך שמטפורמין הינה גישת טיפול אפשרית למניעת סוכרת.

לדברי מומחים בתחום, כעת יודעים כיצד למנוע סוכרת מסוג 2 ויש נתונים המוכיחים כי ניתן לעשות זאת בבטחה ובאופן משתלם מבחינת עלות-תועלת.

Diabetes Care. 2012;35:663-665, 731-737

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן