e-med-isral-ribbon

Diabetes

השוואה קלינית וכלכלית בין glargine (לנטוס) ל-exenatide (ביאטה) בתנאי ”עולם אמיתי” (J Med Econ )

במחקר חדש המתפרסם החודש ב-  J Med Econשבו בוצעה השוואה בין טיפול באינסולין glargine (לנטוס) באמצעות עט הזרקה חד פעמי לבין טיפול דו יומי ב exenatide – (ביאטה) נמצא שלטיפול בלנטוס עשוייה להיות יעילות גבוהה יותר לאור תוצאות קליניות (יעילות ובטיחות) עדיפות ועלויות טיפול דומות .

מטרת החוקרים הייתה להעריך קלינית וכלכלית את תוצאות הטיפול בחולי סוכרת סוג 2 אשר נכשלו באיזון ההיפרגליקמיה תחת טיפול פומי לסוכרת ואשר הוקצו לקבל טיפול בלנטוס או ביאטה פעמים ביום .

מדובר במחקר רטרוספקטיבי אשר עושה שימוש במאגר המידע הרחב של ה -US-managed care   claims database ,  אשר כלל מידע על חולים שהחלו טיפול בלנטוס או ביאטה ב-2007 או ב-2008 .

נעשה שימוש בגישת Propensity score matching המותאמת לניתוח נתונים תצפיתיים של קבוצות תחת טיפולים שונים עם הבדלים במאפיינים שונים ביניהם בתחילת המחקר .

תוצאי המחקר הראשיים כללו : התמדה בטיפול, המוגלובין  , A1C שימוש במשאבי מערכת הבריאות, והוצאות בריאות במהלך שנת המעקב . 

השתתפו באנליזה כ-2339 מטופלים (מהם תחת לנטוס כ-381 ותחת בייאטה כ-1958  . (

626  מטופלים היו בקבוצת ההשואה של 1:1 , שבה 54% היו גברים, גיל ממוצע 54 ורמת המוגלובין A1C בבסיס 9.2% . 

נמצא שבתקופת המעקב המטופלים בקבוצת הלנטוס התמידו יותר בטיפול באופן מובהק מאשר בקבוצת הביאטה, שיעור ההתמדה:  48% בהשוואה ל-15% , וזמן התמדה ממוצע של 252 יום לעומת 144 בהתאמה .

מטופלי קבוצת הלנטוס השיגו ירידה גדולה יותר בהמוגלובין    A1C בתקופת המעקב:  8.02% לעומת 8.32% , (עם הבדל סטטיסטי מובהק), וכך גם הירידה מתקופת הבסיס שהייתה 1.23% – בקבוצת הלנטוס לעומת 0.92% – בקבוצת הביאטה .

לא היו הבדלים מובהקים בשיעורי היפוגליקמיה , בצריכת משאבי בריאות הקשורים לסוכרת ובהוצאות הטיפול .

החוקרים מציינים את מגבלות האנליזה  הרטרוספקטיבית ,אי היכולת לבסס סיבתיות של רווח הטיפול, וכן מכיוון שהאנליזה נועדה לבחון ספציפית שתי שיטות טיפול , לא ניתן בהכרח להסיק את המסקנות למשטרי טיפול אחרים של אינסולין. כמו כן חלק מהתוצאות , למרות היותן מובהקות מבחינה סטטיסטית עשויות להיות לא משמעותיות מבחינה קלינית .

מכל מקום מסקנות החוקרים הן שבתנאים של “עולם אמיתי” , עבור חולי סוכרת סוג 2שלא הצליחו להשיג או לשמר איזון גליקמי תחת טיפול פומי לסוכרת, התחלת טיפול בלנטוס, בהשוואה לביאטה, עשויה להיות אופצייה אפקטיבית יותר לאור זאת שהייתה קשורה להתמדה גבוהה יותר, שיפור גדול יותר ב -A1C וללא עלייה בשיעורי היפוגליקמיה, ובמקביל שימוש בתקציב עלויות טיפול דומה .

J Med Econ. 2011 Sep 5.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה