Diabetes

רמות הסוכר הפוסטפרנדיאלי מהוות גורם ניבוי לסיכון לאירועים קרדיווסקולרים בקרב חולי סוכרת סוג 2 (EASD)

ע”פ מחקר חדש שהוצג ב-EASD בפורטוגל השבוע רמות הסוכר הפוסטפרנדיאליות ולא רמת הסוכר בצום ,  מהוות גורם חיזוי לאירועים קרדיווסקולרים בקרב חולי סוכרת סוג 2.

המחקר,  San Luigi Gonzaga Diabetes Study , כלל נתוני מעקב לאורך 14 שנה והוצג ע”י ד”ר פרנקו קבלוט מאיטליה.

קבוצת המחקר הזו הציגה כבר ב-2006 מעקב של 5 שנים שבו הראתה שרמות סוכר פוסטפרנאידלי מהווה גורם חיזוי לאירועים קרדיווסקולרים לאחר התאמה לרמות המוגלובין A1C וגורמי סיכון אחרים.

המחקר הנוכחי כלל 505 משתתפים עם סוכרת סוג 2 שהיו במעקב שוטף במרפאות סוכרת. המטופלים ביצעו בדיקות דם ב-4 נקודות זמן: בצום, לאחר שעתיים מארוחת הבוקר , לאחר שעתיים מארוחת הצהריים, ולפני ארוחת הערב.

בוצע ניתוח רגרסיה מסוג COX תוך התאמות לגיל, לחץ דם, רמות כולסטרול וטריגיליצירידים, קריאטינין ושיעור פינוי אלבומין.

נמצא כי במהלך 14 שנות מעקב, 147 מטופלים נפטרו והתרחשו 172 אירועים קרדיווסקולרים. הפרמטרים שהיוו את גורמי החיזוי החזקים ביותר לתמותה ולאירועים הקרדיווסקולרים היו המוגלובין A1C ורמת סוכרת לאחר ארוחת הצהריים.

ניתוח נוסף שבוצע הצביע על כך שהמידע שהתקבל ע”פ רמות הסוכר הפוסטפרנדיאלי הוסיפו לכוח הניבוי של ההמוגלובין A1C , הן לגבי האירועים הקרדיווסקולרים והן לתמותה מכל סיבה. עבור תמותה מכל סיבה, כח הניבוי של רמת הסוכר הפוסטפרנדיאלי הייתה שווה לזו של ההמוגלובין A1C .

החוקרים טוענים שמימצאי המחקר תומכים במסקנה שרמות סוכר פוסטפרנדיאליות אינן רק גורם חיוני להערכת ההמוגלובין A1C אלא גם גורם חיזוי משמעותי העומד בפני עצמו להערכת סיכון לאירועים קרדיווסקולרים בחולי סוכרת סוג 2.  

החוקרים מוסיפים שהעובדה שלא נמצא קשר בין רמות סוכר לאחר ארוחת בוקר לסיכון הקרדיווסקולרי אינה מפתיעה בהינתן בכך שבאיטליה הנטייה היא לאכול ארוחות בוקר קלות…

לדיווח ב-The Heart

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה