e-med-isral-ribbon

Diabetes

השוואה בין glargine (לנטוס) ל-exenatide (ביאטה) בתנאי ”עולם אמיתי” (J Med Econ )

במחקר חדש המתפרסם החודש ב-J Med Econ שבו בוצעה השוואה בין טיפול באינסולין glargine (לנטוס) באמצעות עט הזרקה חד פעמי לבין טיפול דו יומי ב- exenatide (ביאטה) נמצא שלטיפול בלנטוס עשוייה להיות יעילות גבוהה יותר לאור תוצאות קליניות (יעילות ובטיחות) עדיפות ועלויות טיפול דומות.

מטרת החוקרים הייתה להעריך את תוצאות הטיפול בחולי סוכרת סוג 2 אשר נכשלו באיזון ההיפרגליקמיה תחת טיפול פומי נגד סוכרת ואשר הוקצו לקבל טיפול בלנטוס או ביאטה.

מדובר במחקר רטרוספקטיבי אשר עושה שימוש במאגר המידע הרחב של ה-US-managed care claims database , אשר כלל מידע על חולים שהחלט טיפול בלנטוס או ביאטה ב-2007 או ב-2008 .

נעשה שימוש בגישת Propensity score matching המותאמת לניתוח נתונים תצפיתיים של קבוצות תחת טיפולים שונים עם הבדלים במאפיינים שונים ביניהם בתחילת המחקר.

יעד המחקר המרכזי היה התמדה בטיפול, רמת A1C , שימוש במשאבי מערכת הבריאות, והוצאות בריאות במהלך שנת המעקב. 

השתתפו באנליזה כ-2350 מטופלים (מהם תחת לנטוס כ-380 ותחת בייאטה כ-1950 ) .

626 מטופלים היו בקבוצת ההשואה של 1:1 , שבה 54% היו גברים, גיל ממוצע 54 ורמת A1C בבסיס 9.2% . 

 נמצא שבתקופת המעקב המטופלים בקבוצת הלנטוס התמידו יותר בטיפול באופן מובהק מאשר בקבוצת הביאטה:  48% בהשוואה ל-15% , וזמן התמדה ממוצע של 252 יום לעומת 144 בהתאמה.

מטופלי קבוצת הלנטוס הגיעו ל-A1C נמוך יותר בתקופת המעקב:  8.02% לעומת 8.32% , (עם הבדל מובהק סטטיסטי), וכך גם הירידה מתקופת הבסיס שהייתה 1.23% – בקבוצת הלנטוס לעומת 0.92% – בקבוצת הביאטה.

לא היו הבדלים מובהקים בשיעורי היפוגליקמיה , בצריכת משאבי בריאות הקשורים לסוכרת ובהוצאות הטיפול.

החוקרים מציינים במסגרת מגבלות האנליזה את היותה רטרוספקטיבית, וכן מכיוון שהאנליזה בחנה שתי שיטות טיפול בלבד לא ניתן בהכרח להסיק את המסקנות למשטרי טיפול אחרים של אינסולין. כמו כן חלק מהתוצאות, למרות היותן מובהקות מבחינה סטטיסטית עשויות להיות לא משמעותיות מבחינה קלינית.

מכל מקום מסקנות החוקרים הן שבתנאים של “עולם אמיתי” , עבור חולי סוכרת שלא הצליחו להשיג או לשמר איזון גליקמי תחת טיפול פומי נוגד סוכרת, התחלת טיפול בלנטוס, בהשוואה לביאטה, עשויה להיות אופצייה אפקטיבית יותר לאור זאת שהייתה קשורה להתמדה גבוהה יותר, שיפור גדול יותר ב-A1C וללא עלייה בשיעורי היפוגליקמיה, ובמקביל שימוש בתקציב עלויות טיפול דומה.

J Med Econ. 2011 Sep 5.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה