ממטה אנליזה המתפרסמת כעת ב-BMJ אשר בחנה את האפקטיביות הקלינית של שימוש בניטור רציף בזמן אמת של סוכר (CGM) בהשוואה לניטור עצמי בחולי סוכרת סוג 1 , עולה כי השימוש ב-CGM הוביל לירידה גדולה יותר ב-HbA1c מחד, ולפחות היפוגליקמיות מאידך.
המחקרים שנכללו באנליזה היו רנדומליים ונמשכו 2 חודשים ומעלה, בגברים ונשים שאינן בהיריון שחולקו לשתי קבוצות הניטור, כאשר רמות האינסולין לו היו זקוקים המשתתפים היו זהות בשתי הקבוצות.
בסה”כ נמצאו 6 מחקרים שהתאימו להגדרות המטה אנליזה אשר כללו 449 מטופלים שחולקו באופן רנדומלי ל-CGM או ניטור עצמי.
להלן המימצאים המרכזיים:
ההפרש האבסולוטי בין רמות הירידה הממוצעות של ה-HbA1c בין שתי הקבוצות היה 0.3%
מודל רגרסיה שהורץ על התוצאות מצא שכל יום נוסף בשבוע של שימוש ב-CGM הוביל לירידה גדולה יותר של ה-A1C ב- 0.150% . כמו כן, רמה בסיסית גבוהה יותר של A1C בתחילת המחקר הייתה קשורה לאפקטיביות גבוהה יותר של ה-CGM מבחינת הורדת A1C ב-0.126% .
מודל הרגרסיה העריך שבמטופל המשתמש באופן קבוע ב-CGM צפוי להשיג הפחתה ב-A1C של 0.9% במידה ורמת הבסיס שלו הייתה A1C של 10% .
הירידה הכוללת בשטח שנמצא מתחת לעקומה של היפוגליקמיה הייתה -0.28 המבטאת ירידה של 23% בחשיפה להיפוגליקמיה במטופלי ה-CGM בהשוואה לניטור עצמי.
החוקרים מסכמים כי מתוך מימצאים אלה עולה ש-CGM קשורה לירידה משמעותית ומובהקת ברמות A1C בהשוואה לניטור עצמי, כאשר הקשר חזק עוד יותר במטופלים עם רמות בסיסיות התחלתיות גבוהות של A1C , ובמטופלים שעשו שימוש תכוף יותר בסנסור. בנוסף לכך מדגישים המחברים את הירידה בחשיפה להיפוגליקמיה.
הם מוסיפים במסקנותיהם ש”השימוש עם יחס העלות/תועלת הטוב ביותר של CGM הוא כאשר המטופלים עם סוכרת סוג 1 נמצאים באיזון לא טוב למרות טיפול אינטנסיבי באינסולין, ובאלו אשר עושים שימוש תכוף בסנסור של ה-CGM .
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!