מתוצאות מחקר חדש שפורסמו Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול מונותרפי במטפורמין, הוספת Sitagliptin (ג’נוביה) או Glimepride (אמריל) הובילה לשיפור דומה באיזון רמות הסוכר בדם לאחר 30 שבועות. הטיפול ב-Sitagliptin נסבל היטב. בהשוואה לטיפול ב-Glimepride , הטיפול ב-Sitagliptin לווה בסיכון נמוך יותר לאירועי היפוגליקמיה ובירידה במשקל הגוף, בהשוואה לעליה במשקל הגוף.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את היעילות והבטיחות של הוספת Sitagliptin או Glimepride לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול מונותרפי במטפורמין.
מדגם המחקר כלל חולים עם סוכרת מסוג 2 וערכי HbA1c בטווח 6.5-9.0% תחת טיפול קבוע במטפורמין (1500 מ”ג ביום ומעלה), בשילוב עם דיאטה ופעילות גופנית למשך לפחות 12 שבועות. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Sitagliptin במינון 100 מ”ג, פעם ביום (516 חולים) או Glimepride )החל ממינון של 1 מ”ג ביום, עם העלאת המינון בהתאם לניטור עצמי של רמות הסוכר בדם, עד למינון מקסימאלי של עד 6 מ”ג ביום) (519 חולים) למשך 30 שבועות.
החוקרים ביקשו לקבוע אם Sitagliptin אינו-נחות בהשוואה ל-Glimepride בהפחתת רמות HbA1c לאחר 30 שבועות.
ממוצע רמות HbA1c בתחילת המחקר עמד על 7.5% בקבוצת Sitagliptin (443 חולים) ו-Glimepride (436 חולים). לאחר 30 שבועות, השינוי בממוצע הריבועים הפחותים בריכוז HbA1c בהשוואה לתחילת המחקר, עמד על 0.47%- עם Sitagliptin ו-0.54%- עם Glimepride , עם הבדל בין הקבוצות של 0.07% , כלומר ללא הבדל מובהק בין הקבוצות, תוצאה זו ענתה על הקריטריון שהוגדר מראש להגדרת העדר-נחיתות.
אחוז החולים עם ריכוז HbA1c מתחת ל-7.0% לאחר 30 שבועות עמד על 52% ו-60% במטופלים ב- Sitagliptin ו-Glimepride , בהתאמה.
אם כן מבחינת נתוני היעילות לא היה הבדל מובהק בין 2 הקבוצות אך מבחינת תופעות הלוואי של עלייה במשקל ושיעור ההיפוגליקמיה נצפו הבדלים מובהקים.
אחוז החולים בהם דווח על אירועי היפוגליקמיה עמד על 7% בקבוצת המטופלים ב- Sitagliptin ו-22% בקבוצת המטופלים ב-Glimepride .
בהשוואה למצב בתחילת המחקר, הטיפול ב- Sitagliptin לווה בירידה ממוצעת במשקל הגוף, בעוד שהטיפול ב-Glimepride לווה בעליה במשקל הגוף הממוצע (1.2 ק”ג), עם הבדל של 2.0- ק”ג בין הקבוצות (p<0.001 ).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הוספת Sitagliptin (ג’נוביה) לטיפול מונותרפי במטפורמין הובילה לאחר 30 שבועות לירידה דומה בריכוז HbA1c לזו שתועדה עם הוספת Glimepride (אמריל). שיעור אירועי היפוגליקמיה היה נמוך יותר משמעותית בקרב חולים שטופלו ב-Sitagliptin (ג’נוביה) , בהשוואה לחולים שטופלו ב-Glimepride (אמריל). כמו כן, בקבוצת המטופלים ב-Sitagliptin (ג’נוביה) תועדה ירידה במשקל הגוף, לעומת עליה במשקל הגוף עם טיפול ב-Glimepride (אמריל)
Diabetes, Obesity and Metabolism Vol 12, Issue 3; pages 252-261
onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1463-1326.2009.01187.x/abstract
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!