מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- Lancet ב- 4 בנובמבר, עולה כי טיפול באמצעות Paricalcitol, אנאלוג של ויטמין D, הפחית אלבומינוריה בחולים סוכרתיים שנטלו מעכבי RAAS (renin-angiotensin-aldosterone system).
אלבומינוריה בחולי סוכרת סוג 2 מהווה סמן לסיכון להשלכות כלייתיות קיצוניות, אפילו באלו המקבלים טיפול דוגמת חסמי ACE (angiotensin-converting enzyme) וכד’. חולים עם תפקוד כלייתי פגוע מדגימים רמות נמוכות יותר של קלציטריול, הצורה הפעילה של ויטמין D, בדם, וקיימת עדות כי מפעילי קולטנים לויטמין D עשויים להועיל במקרי אלבומינוריה.
המחקר הנוכחי נועד לבחון את היעילות של Paricalcitol באלבומינוריה שאריתית בחולי סוכרת סוג 2 שקבלו טיפול קבוע בחסמי RAAS.
משתתפי המחקר היו חולי סוכרת סוג 2 עם נפרופתיה אשר קיבלו מינונים קבועים של חסמי ACE או תרופות מסוג ARB (angiotensin receptor blocker). קריטריוני הוצאה מן המחקר כללו רמות PTH (parathyroid hormone) בין 35 ל- 500 נאנוגרם לליטר ורמות סידן של פחות מ- 2.45 מילימול לליטר.
המשתתפים חולקו אקראית לקבלת paricalcitol במינון של 1 2 מיקרוגרם ליום או לקבלת פלצבו במשך 24 שבועות בנוסף לטיפול הרגיל שלהם. מעקב נעשה אחת ל- 4 שבועות, וכן 30 יום ו 60 יום לאחר תום המחקר (תקופת הגמילה).
מתוך 904 חולים שזוהו, 623 לא הוכללו במחקר, בעיקר לאור ערכים מעבדתיים. יתר 281 הנבדקים הוקצו לקבלת paricalcitol במינון 1 מק”ג (93 משתתפים) או במינון 2 מק”ג או לקבלת פלצבו (93 נבדקים).
מתוצאות המחקר עולה כי אלו בקבוצות ה- paricalcitol הדגימו UACR (urinary albumin-to-creatinine ratio) טוב יותר בהשוואה לאלו שקיבלו פלצבו, כאשר אלו שטופלו במינון הגבוה של paricalcitol הדגימו יתרון מובהק סטטיסטית.
השינוי ב- UACR היה: 3%- (95% CI −16 to 13) בקבוצת הפלצבו ו 16%- ((−24 to −9 בשילוב קבוצות הטיפול, עם הבדל בין הקבוצות לעומת פלצבו של 15%- (95% CI −28 to 1; p=0.071). השינוי עמד על 14%- (95% CI −24 to −1) בקבוצת המינון הנמוך, עם הבדל בין הקבוצות לעומת פלצבו של 11%- (95% CI −27 to 8; p=0.23); ו 20%- (95% CI −30 to −8) בקבוצת המינון הגבוה, עם הבדל בין הקבוצות לעומת פלצבו של 18%- (95% CI −32 to 0; p=0.053). התגובה נראתה מוגברת במיוחד באלו עם צריכת נתרן גבוהה.
החוקרים מסיקים כי טיפול לאורך של 24 שבועות באמצעות paricalcitol במינון של 2 מק”ג ליום הפחית אלבומינוריה כאשר הוסף לטיפול במעכבי RAAS בחולי סוכרת סוג 2 עם נפרופתיה. החוקרים מצביעים על טיפול זה כטיפול יעיל בחולים אלו, וכי יש להמשיך לחקור בנושא על מנת להבין את כל היתרונות הפוטנציאלים של התרופה.







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!