מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב- Current Medical Research & Opinion עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, המטופלים במטפורמין בשחרור-ממושך, הוספת טיפול פומי ב-Saxagliptin במינון של 5 מ”ג, פעם ביום, בשעות הערב, למשך ארבעה שבועות, הוביל לירידה יעילה בריכוז רמות הסוכר בדם לאורך כל שעות היממה ונסבל היטב.

מטרת המחקר הייתה להעריך את איזון רמות הסוכר במהלך 24 שעות בעקבות הוספת Saxagliptin או פלסבו, לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2, שאינם מאוזנים היטב תחת הטיפול במטפורמין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Saxagliptin הינו מעכב סלקטיבי של DPP-4, המאושר לטיפול בתוספת לדיאטה ופעילות גופנית במבוגרים עם סוכרת מסוג 2. עיכוב האנזים מביא לעליה של פי 2-3 ברמות GLP-1, ירידה ברמות הגלוקגון ועליה בהפרשת האינסולין התלויה בסוכר מתאי הביטא.

לשילוב של סקסגליפטין ומטפורמין ישנם מספר יתרונות לעומת טיפולים מקובלים בתרופות פומיות לטיפול בסוכרת, כגון הוספת יעילות לטיפול במטפורמין מבלי לגרום להיפוגליקמיות (הנצפות לעיתים בטיפול בסולפונילאוריאה), ומבלי לגרום לעליה במשקל (השכיח בטיפול עם TZD, סולפונילאוריאה ואינסולין). זהו המחקר הראשון להערכת שילוב של תרופה ממשפחת מעכבי ה DPP4 (סקסגליפטין) עם מטפורמין בשחרור ממושך שהדגים השפעה בת 24 שעות. השילוב החד יומי של מטפורמין בשחרור ממושך וסקסגליפטין עשוי להגביר את ההיענות לטיפול, לעומת טיפולים בעלי משטר מינונים של פעמים ביום ויותר.

עדויות מדעיות תומכות בהשערה כי שינויים מהירים ברמות הסוכר בדם במשך היממה תורמים לסיבוכי הסוכרת. יעילות סקסגליפטין כטיפול ראשוני או כתוספת לתרופות אחרות הוכחה במחקרים אחרים, וזהו המחקר הראשון שבחן את השפעת סקסגליפטין על רמות הסוכר באמצעות ניטור רציף ( continuousglucose monitoring system (CGMS) ) בנוסף לבדיקות גלוקוז בפלסמה המקבלות.

המחקר בשלב IIIb הינו מחקר רב-מרכזי, אקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, שארך ארבעה שבועות והשווה את היעילות האנטי היפרגליקמית בין Saxagliptin במינון 5 מ”ג, שניתן פעם ביום בשילוב עם מינון קבוע של מטפורמין בשחרור ממושך( XR (Metformin Extended Release ), אל מול פלסבו בשילוב עם מטפורמין בשחרור ממושך, בחולי סוכרת מסוג 2, שאינם מאוזנים היטב (ערכי HbA1c בטווח 7-10%) על טיפול במטפורמין בשחרור ממושך במינון של 1500מ”ג ביום ומעלה

מדגם המחקר כלל 93 מבוגרים שחולקו באקראי וקיבלו את הטיפול. היעד העיקרי של המחקר היה השינוי ב-MWG (Mean Weighted Glucose) מתחילת המחקר ועד לאחר ארבעה שבועות.. המחקר נערך ב11 מרכזים רפואיים, בין השאר בארה”ב ובישראל. יש לציין כי מעבר לניטור הרציף של רמת הגלוקוז , גם המזון היה אחיד ומנוטר לאורך המחקר.

הירידה במדדי MWG במהלך שעות היממה הייתה גדולה יותר, באופן מובהק סטטיסטית, בטיפול עם שילוב Saxagliptin ו-Metformin XR (13.8- מ”ג לד”ל), בהשוואה לשילוב פלסבו עם Metformin XR (3.0 מ”ג לד”ל) (p=0.0001). לאחר ארבעה שבועות נשמרה הירידה הממוצעת בריכוז הסוכר בדם לאורך שעות היממה בקרב מטופלים ב- Saxagliptin. הטיפול בשילוב Saxagliptin במינון 5 מ”ג עם מטפורמין בשחרור-ממושך הוביל לירידה ממוצעת משמעותית ברמות הסוכר ארבע שעות לאחר ארוחה (PPG), שעתיים לאחר ארוחה (PPG), בממוצע רמות הסוכר היומיות במהלך 3 ימים וברמות סוכר בצום, בהשוואה לשילוב פלסבו עם מטפורמין בשחרור-ממושך (p<=0.001). שיעור תופעות הלוואי היה דומה בשתי קבוצות הטיפול, ללא דיווחים על אירועי היפוגליקמיה בקבוצתה המטופלים ב- Saxagliptin.

החוקרים מציינים כי תקופה של ארבעה שבועות אינה מספקת בכדי להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח על היפרגליקמיה או לזהות תופעות לוואי נוספות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי משטר טיפול חד-יומי ב- Saxagliptin, במינון 5 מ”ג, עם מטפורמין בשחרור-ממושך, שניתן בשעות הערב לחולים עם סוכרת מסוג 2, בהשוואה לשילוב פלסבו עם מטפורמין בשחרור-ממושך, גרם לירידה יעילה של ריכוז הסוכר בדם במהלך שעות היממה לאחר מתן הטיפול. כמו כן, מהמחקר עולה כי מנה בודדת של Saxagliptin, הניתנת בשעות הערב, נסבלת היטב בשילוב עם מטפורמין בשחרור-ממושך בחולים שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול מונותרפי מטפורמין.

Current Medical Research & Opinion Vol. 26, No. 10, 2010, 23552363