מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון New England Journal of Medicine (NEJM) עולה כי תגובה המטופואטית התחלתית ירודה לטיפול ב-Darbepoetin alfa הייתה קשורה בסיכון מוגבר לאירוע קרדיווסקולארי ולתמותה כשהמינון הועלה על מנת להשיג ערכי יעד של המוגלובין. החוקרים טוענים כי ממצאיהם מעלים חשש בנוגע לאסטרטגיות הנוכחיות המכוונות לערכי יעד אלו של הטיפול באנמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים מזכירים כי מחקרים קודמים אשר בחנו את השימוש בתכשירים מעוררי אריתרופואזיס (Erythropoesis-stimulating agents, ESAs) והשו ערכי יעד נמוכים לעומת גבוהים של המוגלובין בחולים עם מחלת כליות כרונית מעידים על כך שטווח נמוך יותר של ערכי ההמוגלובין עשוי למנוע את הסיכונים הכרוכים בשימוש בקבוצת תרופות זו. עם זאת, הם מציינים כי אסטרטגיות טיפוליות המכוונות לערכי יעד מעורפלות על ידי התגובה ההמטופואטית הפרטנית של כל חולה.
במחקרם זה, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין התגובה הראשונית של ההמוגלובין לטיפול ב-Darbepoetin alfa לאחר שתי מנות מותאמות למשקל החולה, וכן את רמות ההמוגלובין שהושגו בתום ארבעה שבועות, המינון הבא של התכשיר והתוצאות הקליניות בקרב 1,872 חולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת מסוג 2 אשר אינם מטופלים בדיאליזה. תגובה התחלתית ירודה ל-Darbepoetin alfa אירעה ב-471 חולים, והוגדרה כרביעון התחתון של אחוז השינוי ברמת ההמוגלובין (פחות מ-2%) לאחר שתי המנות המתוקנות של התכשיר.
החוקרים מדווחים כי חולים אשר הראו תגובה ראשונית ירודה ל-Darbepoetin alfa היו בעלי רמה ממוצעת נמוכה יותר של המוגלובין בתום 12 שבועות ובמהלך המעקב בהשוואה לחולים אשר הראו תגובה טובה יותר של ההמוגלובין (שינוי ברמת ההמוגלובין שנע בין 2% ל-15% ומעלה) (p=0.001), וזאת על אף שקיבלו מינונים גבוהים יותר של התכשיר (מינון חציוני, 232 µg לעומת 167 µg; p<0.001). בהשוואה לאלו שהראו תגובה טובה יותר, חולים עם תגובה התחלתית ירודה הראו שיעורים גבוהים יותר של התוצא הסופי הקרדיווסקולארי המשולב (Adjusted HR, 1.31; 95% CI = 1.09-1.59) או תמותה (aHR, 1.41; 95% CI = 1.12-1.78).
החוקרים מסכמים כי תגובה המטופואטית ראשונית ירודה לטיפול ב-Darbepoetin alfa הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה או לאירועים קרדיווסקולאריים כשמינוני התכשיר הועלו להשגת ערכי היעד של ההמוגלובין. לדבריהם, על אף שהמנגנון העומד בבסיס ממצא זה אינו ידוע, הרי שמעלה חשש בנוגע לאסטרטגיות הטיפול מכוונות ערכי היעד בטיפול באנמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!