מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-American Journal of Hypertension עולה כי טיפול בן שישה חודשים בבייאטה (Exenatide) מלווה בירידה גדולה יותר בלחץ הדם הסיסטולי, בהשוואה לפלסבו או אינסולין.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במרבית החולים עם סוכרת מסוג 2, ערכי לחץ הדם אינם עונים על ההמלצות של ערכים מתחת ל-130/80 מ”מ כספית. מחקרים קודמים הוכיחו כי איזון אופטימאלי של היפרגליקמיה ויתר לחץ דם מפחית את היארעות סיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים עקב סוכרת. במספר מחקרים, הטיפול בבייאטה (Exenatide), אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, שהוכח בעבר כטיפול המביא לירידה בערכי HbA1c ובמשקל הגוף של חולים עם סוכרת מסוג 2, לווה בירידה בלחץ הדם.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את ההשפעות של בייאטה, בהשוואה לפלסבו או אינסולין, על ערכי לחץ הדם, בנתונים שנאספו משישה מחקרים, עם 2,171 חולים, שנותרו במעקב במשך שישה חודשים, לכל הפחות.
החוקרים מצאו כי טיפול בן שישה חודשים בבייאטה לווה בירידה גדולה יותר בלחץ הדם הסיסטולי, בהשוואה לפלסבו (ממוצע הריבועים הפחותים: הבדל של 2.8- מ”מ כספית (0.75); p=0.0002) או אינסולין (הבדל של 3.7- מ”מ כספית (0.85); p<0.0001). לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בלחץ הדם הדיאסטולי. עיקר ההבדל בין הקבוצות זוהה בחולים עם ערכי לחץ דם סיסטולי של 130 מ”מ כספית ומעלה (הבדל של 3.8- מ”מ כספית (1.08) בהשוואה לפלסבו: p=0.0004; הבדל של 4.0- מ”מ כספית (1.01) בהשוואה לאינסולין; p<0.0001). ההבדלים הגדולים ביותר בין הטיפולים בבייאטה ופלסבו/אינסולין זוהו בחולים עם לחץ דם סיסטולי של 150 מ”מ כספית ומעלה. תגובה דומה תועדה בחולים ממוצא אפריקאי-אמריקאי. החוקרים זיהו קורלציה חלשה בין היקף הירידה במשקל ובין הירידה בלחץ הדם (r=0.09, p=0.002) בקרב מטופלים בבייאטה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי התוצאות תומכות בצורך במחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר, להערכת השינויים בלחץ הדם במהלך טיפול בבייאטה, בחולים עם יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2. כמו כן, ייתכן כי יש מקום לערוך ניטור אמבולטורי של לחץ הדם, במשך 24 שעות, במטרה לקבוע את ההשפעות של בייאטה על השונות בלחץ הדם במהלך היום והתמותה הקרדיווסקולארית, בחולים עם סוכרת מסוג 2.
במאמר מערכת, שהתייחס לממצאי המחקר, הסבירו הכותבים כי ביאטה היא האגוניסט הראשון לקולטן ל-GLP-1 שאושר לשימוש קליני, וכי הטיפול מביא לשיפור איזון רמות הסוכר בדם, אך בנוסף מביא לירידה במשקל, משנית להשפעתו על מנגנוני השובע והרעב בהיפותלמוס. מחקר רטרוספקטיבי הדגים ירידה במשקל, שיפור בערכי הסוכר בדם וכן ירידה בלחץ הדם הסיסטולי, בערכי CRP ובריכוז טריגליצרידים בדם.
לדברי הכותבים, בהמשך לממצאי המחקר הנוכחי, התועלת באנאלוגים של GLP-1 הוכחה כעת במספר מחקרים, כולל מחקרים שבחנו את השפעות Liraglutide. כל המחקרים הדגימו ירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי ובערכי CRP וטריגליצרידים. לאור ההשפעה הנלווית על משקל הגוף, תרופות אלו עשויות להפוך לטיפול האידיאלי בחולים עם התסמונת המטבולית. הם מציינים כי הוכח כי Liraglutide במינון 3 מ”ג ביום מביא לירידה גדולה יותר במשקל, בהשוואה ל-Orlistat.
בנוסף, מסבירים כותבי מאמר המערכת כי בחולים עם אוטם לבבי חריף, עירוי GLP-1 מספק הגנה לבבית. מנגנון הפעולה אינו-ברור לחלוטין.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!