Diabetes

השוואה בין משטרי אינסולין שונים בחולי סוכרת סוג 2 (מתוך Diabetes, Obesity and Metabolism)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון פברואר 2010 של ה- Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי, טיפול במשטר באזל בולוס, הוביל לאיזון משמעותי טוב יותר של רמות הסוכר בדם ללא עליה בשיעור היפוגליקמיות, בהשוואה לשימוש בתערובת אינסולין פעמיים ביום.

מטרת המחקר הייתה להשוות בין היעילות והבטיחות של מתן אינסולין בשיטת באזל בולוס , הכולל מתן חד-יומי של האינסולין הבזאלי Glargine (לנטוס) בשילוב עם מתן האינסולין מהיר-הפעולה Glulisine (אפידרה) לפני הארוחה, לעומת טיפול הכולל מתן תערובת אינסולין פעמיים ביום.

שיטת המחקר: המחקר הינו אקראי-מבוקר ורב-מרכזי מסוג תווית פתוחה, שנמשך 52 שבועות וכלל 310 משתתפים עם סוכרת סוג 2, אשר טופלו בתערובת אינסולין(פרמיקס) עם או ללא Metformin. החולים חולקו באופו אקראי לקבלת טיפול בשיטת באזל בולוס הכולל אינסולין Glargine ו-Glulisine (n=153), או לקבלת תערובת אינסולין פעמיים ביום (n=157). התוצא הראשי של המחקר היה ירידה בערכי המוגלובין A1C מתחילת המחקר לסופו.

החוקרים מציינים כי המאפיינים הדמוגרפיים בין שתי הקבוצות היו דומים, כולל גילם, המוגלובין A1C, משקלם ומשך מחלת הסוכרת. מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת הטיפול באזל בולוס נצפתה ירידה ממוצעת של 1.31%- בערכי ההמוגלובין A1C, לעומת ירידה של 0.8%- בקבוצת תערובת האינסולין הפרש של 0.467%- (p=0.0001). 

החוקרים מדווחים כי יותר משתתפים בקבוצת הטיפול באזל בולוס השיגו ערכי המוגלובין A1C של 7% ומטה, בהשוואה לקבוצת תערובת האינסולין (46.6% לעומת 27.9%, p=0.0004), וכי בקבוצת הטיפול באזל בולוס נצפו ערכי סוכר נמוכים יותר בדם במהלך היום וכן לאחר הארוחה, באופן מובהק סטטיסטית.

במהלך המחקר המשתתפים בקבוצת הבאזל בולוס עלו כ-3.6 ק”ג, לעומת עלייה של 2.2 ק”ג בקבוצת תערובת האינסולין (p=0.0073). את השנוי בעליה במשקל ניתן להסביר על די כך שאחוז גבוה יותר ,באופן משמעותי, השיגו את ערכי המטרה בקבוצת הבאזל בולוס בהשוואה לקבוצת תערובת האינסולין .מינון האינסולין הממוצע היה 48.7±98.0 מול44.3± 91.3 בקבוצה שטופלה בתערובת אינסולין, בנוסף, החוקרים מציינים כי לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בין הקבוצות במספר אירועי ההיפוגליקמיה.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי משטר באזל בולוס הוביל לאיזון גליקמי טוב יותר בהשוואה למתן תערובת אינסולין, ללא עלייה בשיעור אירועי ההיפוגליקמיה בחולי סוכרת סוג 2 ארוכת שנים.

Diabetes Obes Metab. 2010;12(2):115-23. 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה