מחקר רנדומאלי חדש מראה, ש-orlistat (Xenical) ביחד עם יעוץ בנוגע לסגנון החיים עוזרים לנבדקים שמנים עם גורמי סיכון מטבוליים, כגון דיסליפידמיה ורמות לא תקינות של גלוקוז בצום, לשמור על ירידה במשקל של יותר מ-5% ממשקל גופם עד לשלוש שנים לאחר הדיאטה. איבוד המשקל המקורי הושג על ידי דיאטה דלת קלוריות מאוד לתקופה של 8 שבועות (VLED – very-low-energy diet). ממצאי המחקר דווחו בפגישה השנתית של NAASO.

בנוסף לשמירה על הירידה במשקל, החוקרים העריכו הבדלים בהתפתחות של סוכרת סוג 2 בנבדקים, שקיבלו orlistat או פלצבו.

בתחילת המחקר, VLED של 600 עד 800 kcal ליום הביא לירידה משמעותית במשקל של 383 נבדקים שמנים עם BMI של 37.5 קילו למטר מרובע (הטווח נע בין 30.0 ל-45.2 קילו למטר מרובע) והיקף מותניים של 92 ס”מ או יותר (בנשים) עד ל-102 ס”מ או יותר (בגברים). גילאי הנבדקים נעו בין 18 עד 65 ,50% מהם היו נשים.

נבדקים, שאיבדו יותר מ-5% ממשקל גופם (309 נבדקים, איבוד משקל ממוצע של 14.4 קילו), חולקו רנדומאלית לקבל orlistat במינון של 120 mg, 3 פעמים ביום למשך 3 שנים. שתי הקבוצות קיבלו ייעוץ בנוגע לסגנון החיים. לאחר 3 שנים, לקבוצת orlistat הייתה תוספת ממוצעת במשקל, שהייתה נמוכה יותר בהשוואה לקבוצת הפלצבו (4.6 מול 7 קילו, P < .02). הירידה במשקל לאחר 3 שנים במהלך כל המחקר הייתה 9.4 קילו עבור קבוצת orlistat ו-7.2 קילו עבור קבוצת הפלצבו. 67% מהנבדקים, שקיבלו orlistat שמרו על יותר מאיבוד של 5% ממשקלם בהשוואה ל-56% מהנבדקים, שקיבלו פלצבו (P = .037).

נבדקים, שקיבלו orlistat גם חוו ירידות גדולות יותר משמעותית בהיקף המותניים (P < .05), אך החוקרים לא מצאו הבדלים בגורמי סיכון, כגון דיסליפידמיה ורמות לא תקינות של גלוקוז בצום, בין הקבוצות. שמונה נבדקים, שטופלו ב- orlistat, אובחנו עם סוכרת סוג 2 במהלך המחקר בהשוואה ל-17 נבדקים, שקיבלו פלצבו (P = .041).

לדברי החוקרים, המחקר נערך ב-9 מחקרים סקנדינביים. התוצאות בקבוצת הפלצבו היו טובות בגלל העקביות של הייעוץ הניתן להם בנוגע לסגנון החיים.

ד”ר דונה ראיין ממרכז פנינגטון, שלא הייתה מעורבת במחקר, הזהירה כי מקרי הסוכרת החדשים במחקר היו מעטים מכדי להיות משמעותיים. החשיבות נעוצה בכך שהנבדקים השיגו ירידה במשקל בעזרת דיאטה דלת קלוריות ואז שתי הקבוצות (קבוצת הפלצבו וקבוצת ה- orlistat) השיגו תוצאות מעולות בשמירה על הירידה במשקל למשך 3 שנים. לסקנדינבים יש ייעוץ מעולה, יש להם מערכת לשם כך. אפקט נוסף היה קיים בעת לקיחת orlistat, אך גם קבוצת הפלצבו הצליחה בשמירה על הירידה במשקל, בגלל שהייעוץ, שהם קיבלו היה כל כך טוב.

בינתיים, מחקר אחר מציע, ש- pramlintide הוא טיפול מבטיח אחר בהשמנה. במחקרים מוקדמים יותר, שזנחו התערבויות הקשורות לסגנון החיים, pramlintide שהוא אנלוג של amylin, הביא לירידה במשקל ולירידה בצריכת המזון היומית.

ד”ר לואיס ארון מאוניברסיטת קולומביה וחבריה חקרו את ההשפעה של pramlintide והתערבויות בסגנון החיים בקרב 408 נבדקים שמנים (72.5% היו נשים, BMI ממוצע היה 37.6 קילו למטר מרובע). הנבדקים חולקו רנדומאלית לקבלת התערבות בנוגע לסגנון החיים וטיפול ב- pramlintide     (120, 240, 360 µg, פעמיים או 3 פעמים ביום), שהוזרק 15 דקות לפני ארוחה או פלצבו.

לאחר ש-270 נבדקים עברו 16 שבועות של טיפול, אלה, שקיבלו pramlintide, השיגו ירידה במשקל של 3.8 עד 6.1 קילו (3.9 עד 5.7%), בעוד שאלה, שקיבלו פלצבו איבדו 2.8 קילו (2.6%). ל- 44 עד 50% מהנבדקים בקבוצת ה- pramlintide, שאיבדו כמויות משמעותיות סטטיסטית של משקל בהשוואה לקבוצת הפלצבו, הייתה ירידה במשקל של 5% בהשוואה ל-28% מהנבדקים בקבוצת הפלצבו (P > .05), נבדקים, שקיבלו pramlintide ושאיבדו 5% ממשקלם השילו בממוצע 8.4 עד 10.7 קילו ממשקלם. בחילה הייתה תופעת הלוואי הכי נפוצה, אשר קרתה ב-9 עד 29% מהנבדקים, שקיבלו pramlintide בהשוואה ל-2% בקרב הנבדקים, שקיבלו פלצבו.

במחקר זה טיפול ב- pramlintide הביא לאיבוד משקל נוסף מעבר למה שהושג עם התערבות בסגנון החיים בלבד. ממצאים אלה תומכים בהתפתחות נוספת של pramlintide כטיפול פוטנציאלי בהשמנה. וזהו טיפול מבטיח בהשמנה לדברי החוקרים.

לידיעה במדסקייפ