Diabetes

אבחון סינדרום מטבולי בגיל המעבר מעלה את הסיכון להתקף לב בגיל מבוגר (Heart)

ממחקר חדש עולה כי איבחון סינדרום מטבולי בגברים בגיל העמידה, מלווה בסיכון מוגבר להתקף לב לאחר 20 שנים. גורמי הסיכון המטבוליים נוטים להופיע בקבוצות, וצבר גורמי הסיכון הללו מעלה את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות. עובדה זו נכונה, בלא תלות בצד בו בוחרים במחלוקת המתמשכת סביב ההגדרות והשימוש בקונספט הסינדרום המטבולי.

החוקרים בחנו אם סינדרום מטבולי ניבא את הסיכוי להתקף לב בקרוב ל-2300 גברים בגיל 50, ללא סיפור של התקף לב, אוטם לבבי קודם, או מחלה וסקולרית, בשנים 1970-74. החוקרים עקבו אחר הגברים עד גיל 70.

הסיכון להתקף לב בקרב המשתתפים עם סינדרום מטבולי עמד על 5.3/1000 שנות אדם, סיכון גדול פי 3 בהשוואה לסיכון בקרב משתתפים ללא סינדרום מטבולי (1.7/1000 שנות אדם).

סינדרום מטבולי נותר פקטור מנבא בלתי-תלוי להתקף לב גם לאחר תיקנון לגורמי סיכון מוכחים להתקף לב. כאשר החוקרים כללו אוטם לבבי כחלק מגורמי הסיכון להתקף לב, הסיכון להתקף לב בנוכחות סינדרום מטבולי נותר גבוה פי 1.74.

לדברי החוקרים, ניתן להתייחס לסינדרום מטבולי כעדות קלינית לתנגודת לאינסולין. מחקרים קודמים הוכיחו כי תנגודת לאינסולין היא גורם סיכון משמעותי להתקף לב, בלא תלות בגורמי סיכון מוכחים, כולל השמנת-יתר וסוכרת. לכן, המנגנון בבסיס הממצאים הנוכחיים כולל תנגודת לאינסולין.

לסיכום, החוקרים ממליצים לרופאים לעודד את מטופליהם להפחית את הסיכון ע”י שינויים באורח החיים, דוגמאת שינויים תזונתיים, הפסקת עישון ופעילות גופנית קבועה.

Heart 2006;92:1409-1413

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • מזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת (Am J Clin Nutrition)

    מזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת (Am J Clin Nutrition)

    צריכה רבה יותר של מזון אולטרה-מעובד מלווה בעליה בסיכון הכולל לסיבוכים מיקרווסקולאריים בכלל ולמחלת כליות בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים של סוכרת במדגם פרוספקטיבי שכלל 5,685 משתתפים עם סוכרת […]

  • פגיעה באיברי מטרה נפוצה יותר בשלבים מוקדמים של לופוס (Lupus Science & Medicine)

    פגיעה באיברי מטרה נפוצה יותר בשלבים מוקדמים של לופוס (Lupus Science & Medicine)

    השנה הראשונה לאחר אבחנת לופוס היא תקופה קריטית, כאשר בתקופה זו מדווח השיעור הגבוה ביותר של פגיעה באיברים משנית למחלה האוטואימונית, בפרט נזק לשריר-שלד ואירועים קרדיווסקולאריים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lupus Science & Medicine. החוקרים בחנו את שיעורי נזק לאיברים שנותר לאורך לפחות שישה חודשים במהלך שלבים שונים של לופוס. מדגם המחקר […]

  • צום לסירוגין מסייע במאמצים לירידה במשקל בחולים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    צום לסירוגין מסייע במאמצים לירידה במשקל בחולים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    במבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2, צום לסירוגין הפחית את משקל הגוף ומדד מסת הגוף והביא לשיפור איזון גליקמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צום לסירוגין עשוי לשמש כגישה גמישה יותר להפחתת משקל ושיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית בהשוואה להגבלה קלורית, אך אין נתונים רבים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה