Diabetes

האם האטיולוגיה להשמנת-יתר בנוכחות הפרעה ביפולרית היא מולטיפקטוריאלית? (J Clin Psychiatry)

אין סיבה אחת בלבד היכולה להסביר את השכיחות הגבוהה של השמנת יתר בחולים עם הפרעה ביפולרית. במחקר חדש מציעים החוקרים כי ייתכן ואינטראקציה של מספר גורמים המשפיעים בסופו של דבר באופן ישיר או בלתי ישיר על הפעילות הגופנית והפרעות אכילה, מובילים להשמנת יתר באוכלוסיה זו.

החוקרים מציינים כי מומחים רבים בתחום תולים את האשמה להשמנת יתר בחולים הפרעה ביפולרית בתרופות פסיכיאטריות, דוגמאת ליתיום, Atypical antipsychotic, ו-anticonvulsants.

עם זאת, הקשר בין השמנת יתר והפרעה ביפולרית תואר הרבה לפני שהתרופות האלו היו קיימות בשוק, עובדה המרמזת כי השפעת התרופות היא רק פקטור אחד מבין רבים.

החוקרים סקרו את הספרות בחיפוש אחר מחקרים שפורסמו משנת 1966 בהקשר להשמנת יתר והפרעה ביפולרית. הם מצאו 92 מחקרים בנושא.

נמצא קשר של 68% בשכיחות השמנת יתר ועודף משקל עם הפרעה ביפולרית, שמצידה מעלה את הסיכון לתחלואות נוספות, בעיקר מחלות קרדיווסקולריות, וסיכון מוגבר לניסיונות התאבדות.

מהממצאים עולה כי ייתכן וקיימת אינטראקציה בין תהליכים ביולוגיים, פקטורים פסיכולוגיים, סוציודמוגרפיים והתנהגותיים , להשפעה על השמנת יתר בחולים עם הפרעה ביפולרית.

תהליכים ביולוגים כוללים נטיה גנטית שעשויה להיות בבסיס שני המצבים. לדוגמא, סיפור משפחתי של הפרעות בנוירוטרנסמיטורים, או דיסרגולציה של מערכות סרטונין ודופמין, עליה בתחלופת נוראפינפרין, ופעילות יתר של ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, עשויים להשפיע על יעילות האדיפוציטים.

חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בהפרעות ביפולריות עשויים לעורר תאבון ע”י הפרעה לתהליכים נוירוכימיים במוח.

פקטורים פסיכולוגיים, דוגמאת תסמיני דיכאון אופיניים, כוללים חוסר פעילות גופנית ופיגור פסיכומוטורי, ומאפיינים אטיפיים של דיכאון ביפולרי דוגמאת ישנוניות-יתר והיפרפגיה, עשויים להעלות את הסיכון לאכילת בולמוס.

החוקרים מצאו גם מחקרים שמצאו קשר עם פקטורים סוציודמוגרפיים המעורבים בתחלואות של הפרעה ביפולרית והשמנת יתר, כולל הכנסה נמוכה, מיעוט שנות השכלה, והמודל לחיקוי מהורים הסובלים מהשמנת יתר.

החוקרים מסכמים כי יש לפתח התערבויות התנהגותיות בחולים עם הפרעה ביפולרית, כמו כן קיים צורך לשלב סקירה וטיפול בהפרעות אכילה בולמוסית בחולים עם הפרעה ביפולרית.

J Clin Psychiatry 2006;67:904-915.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • מזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת (Am J Clin Nutrition)

    מזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת (Am J Clin Nutrition)

    צריכה רבה יותר של מזון אולטרה-מעובד מלווה בעליה בסיכון הכולל לסיבוכים מיקרווסקולאריים בכלל ולמחלת כליות בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים של סוכרת במדגם פרוספקטיבי שכלל 5,685 משתתפים עם סוכרת […]

  • צום לסירוגין מסייע במאמצים לירידה במשקל בחולים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    צום לסירוגין מסייע במאמצים לירידה במשקל בחולים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    במבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2, צום לסירוגין הפחית את משקל הגוף ומדד מסת הגוף והביא לשיפור איזון גליקמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צום לסירוגין עשוי לשמש כגישה גמישה יותר להפחתת משקל ושיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית בהשוואה להגבלה קלורית, אך אין נתונים רבים […]

  • חשיפה לרעב לפני הלידה מלווה בסיכון מוגבר כפליים לסוכרת מסוג 2 בבגרות (Science)

    חשיפה לרעב לפני הלידה מלווה בסיכון מוגבר כפליים לסוכרת מסוג 2 בבגרות (Science)

    חשיפה לפני הלידה לחסר קיצוני במזון מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בבגרות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר ארוך הטווח בין חשיפה לפני הלידה לרעב ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2 בבגרות באמצעות נתונים מההולודומר, הרעב מעשה ידי אדם באוקראינה. בשנים 1932-1933 המשטר […]

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה