Diabetes

ההשפעה של שתיית אלכוהול על הסיכון למחלת לב משתנה בין נשים וגברים (מתוך British Medical Journal)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של British Medical Journal, עולה כי תכיפות שתיית אלכוהול קשורה ביחס הפוך לסיכון ל-CHD (coronary heart disease) בקרב גברים בגיל העמידה. עבור נשים באותו גיל, מסתבר שהסיכון יכול להיות מושפע יותר מכמות הצריכה ולא מתכיפות הצריכה.

מחקרים רבים הראו, שצריכת אלכוהול בינונית מורידה את הסיכון ל-CHD בקרב גברים בהשוואה לאלה, שלא צורכים אלכוהול. אך ההשפעה של צריכת אלכוהול על CHD בקרב נשים לא קיבלה את אותה הבדיקה הקפדנית כמו בקרב גברים.

על מנת לקבוע את תבניות ההשפעה של צריכת אלכוהול, ערכו מחקר, שכלל 28,000 נשים ו-25,000 גברים ללא מחלה קרדיווסקולרית בנקודת ההתחלה, בין הגילאים 50-65, שהיו צריכים למלא שאלוני תדירות מזון, כולל צריכת אלכוהול בין השנים 1993-1997.

מידע בנוגע לשכיחות CHD ותמותה נלקחו ממשרד רישום דני. במהלך מעקב חציון של 5.7 שנים, 749 נשים ו-1283 גברים פיתחו CHD.

לנשים, ששתו אלכוהול לפחות פעם בשבוע, היה סיכון נמוך יותר ל-CHD בהשוואה לאלה שלא שתו. אך הסיכון לא השתנה עם תדירות השתייה היות ו-HR (hazard ratio) עבור שתייה של פעם בשבוע (0.64) היה דומה לזה של נשים, ששתו כל יום (0.65).

בניגוד לכך, לנשים ששתו הכי הרבה היה הסיכון הכי נמוך. לדוגמא HR עבור צריכת 1-6 משקאות במשך 2-4 ימים בשבוע היה 0.78 בעוד שלאלה, ששתו לפחות 14 משקאות באותה תדירות היה HR של 0.27 (p for trend < 0.0001).

בקרב גברים, תדירות צריכת השתייה הייתה קשורה ביחס הפוך ל-CHD. HR היה 0.93 עבור שתייה פעם אחת בשבוע בהשוואה לאלה שלא שתו, וירד ל-0.59 עבור גברים, ששתו כל יום (p for trend < 0.0001).

בקרב קבוצת הגברים כמות השתייה לא השפיעה, היות ו-HR היה 0.80 עבור גברים ששתו עד 6 משקאות 2-4 פעמים בשבוע, בהשוואה ל-HR של 0.91 עבור אלה ששתו 14-20 משקאות ו-0.67 עבור אלה ששתו לפחות 21 משקאות (p = 0.22).

ההבדלים בין המינים יכולים להיות מוסברים על בסיס ההבדלים בפרמקוקינטיקה של אלכוהול. כמו כן, אלכוהול יכול להשפיע על רמות של ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה, פיברינוגן או אגרגציית טסיות.

למרות ממצאים אלה, אין לעודד שתיית אלכוהול מכיוון שהוא מעלה תמותה על ידי גרימה לסרטן, מחלת כבד ותאונות דרכים.

BMJ 2006;332:1224-1225,1244-1247

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • מזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת (Am J Clin Nutrition)

    מזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת (Am J Clin Nutrition)

    צריכה רבה יותר של מזון אולטרה-מעובד מלווה בעליה בסיכון הכולל לסיבוכים מיקרווסקולאריים בכלל ולמחלת כליות בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים של סוכרת במדגם פרוספקטיבי שכלל 5,685 משתתפים עם סוכרת […]

  • פגיעה באיברי מטרה נפוצה יותר בשלבים מוקדמים של לופוס (Lupus Science & Medicine)

    פגיעה באיברי מטרה נפוצה יותר בשלבים מוקדמים של לופוס (Lupus Science & Medicine)

    השנה הראשונה לאחר אבחנת לופוס היא תקופה קריטית, כאשר בתקופה זו מדווח השיעור הגבוה ביותר של פגיעה באיברים משנית למחלה האוטואימונית, בפרט נזק לשריר-שלד ואירועים קרדיווסקולאריים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lupus Science & Medicine. החוקרים בחנו את שיעורי נזק לאיברים שנותר לאורך לפחות שישה חודשים במהלך שלבים שונים של לופוס. מדגם המחקר […]

  • צום לסירוגין מסייע במאמצים לירידה במשקל בחולים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    צום לסירוגין מסייע במאמצים לירידה במשקל בחולים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    במבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2, צום לסירוגין הפחית את משקל הגוף ומדד מסת הגוף והביא לשיפור איזון גליקמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צום לסירוגין עשוי לשמש כגישה גמישה יותר להפחתת משקל ושיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית בהשוואה להגבלה קלורית, אך אין נתונים רבים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה