Diabetes

האם עמילן עמיד וסיבים מסיסים משפרים את המטבוליזם של גלוקוז? (מתוך Diabetes Care)

ממחקר קטן ואקראי שנערך לאחרונה, עולה כי מזון המשלב סיבים מסיסים ועמילן עמיד (resistant starch) עשוי לשפר את המטבוליזם של גלוקוז הן בנשים במשקל נורמלי והן בנשים עם עודף משקל. המחקר פורסם בכתב העת לטיפול בסכרת (Diabetes Care).

החוקרים ציינו, כי צריכה של ארוחה עשירה בעמילן עמיד או בסיבים מסיסים (ביתא-גלוקן) מורידה את שיא ריכוזי האינסולין והגלוקוז ואת השטח מתחת לעקומה (AUC). מטרת המחקר היתה לקבוע האם ההשפעות של סיבים מסיסים ועמילן עמיד על משתנים גליקמיים הן בעלות ערך מוסף.

לצורך המחקר, נבדקו 10 נשים במשקל נורמלי ו-10 נשים במשקל עודף, שצרכו 10 ארוחות סבילות (1 גרם פחמימות לכל קילוגרם משקל גוף) שכללו גלוקוז בלבד, או עוגות מאפין שהורכבו מרמות שונות של סיבים מסיסים (0.68,0.28 או 2.3 גרם ל-100 גרם עוגה) ומשלוש רמות שונות של עמילן עמיד (2.57,0.71 או 5.06 גרם ל-100 גרם עוגה).

הגיל הממוצע של הנשים בעלות המשקל הנורמלי היה 43.5 שנים, ואינדקס מסת הגוף (BMI) שלהן היה kg/m2 22.0. הגיל הממוצע של הנשים בעלות המשקל העודף היה 43.3 שנים, וה-BMI שלהן היה kg/m2 30.4.

ריכוז האינסולין בפלסמה שנמצא אצל הנשים בעודף משקל היה גבוה יותר מהנשים במשקל תקין, אבל רמת הגלוקוז בפלסמה היתה דומה בשתי הקבוצות. בהשוואה לעוגות מאפין עם מעט ביתא-גלוקן ומעט עמילן עמיד, ה-AUC של גלוקוז ואינסולין ירד ב-17% ו-33%, בהתאמה, כאשר תכולת הביתא גלוקן עלתה.

באופן דומה, ה-AUC של גלוקוז ואינסולין ירד ב-24% ו-38%, בהתאמה, כאשר תכולת העמילן העמיד עלתה. ארוחות שהכילו גם רמות גבוהות של ביתא גלוקן וגם רמות גבוהות של עמילן עמיד הובילו לירידה המשמעותית ביותר ב-AUC (נמוך ב-33% עבור גלוקוז וב-59% עבור אינסולין).

בהשוואה לנשים במשקל תקין, לנשים עם משקל עודף היתה תנגודת גבוהה יותר לאינסולין.

החוקרים כתבו, כי לסיבים מסיסים יש כנראה השפעה גדולה יותר על תגובת האינסולין לאחר ארוחה, בעוד שהירידה בגלוקוז גדולה יותר לאחר עמילן עמיד ממקור של עמילן תירס עשיר באמילוז.

הם הוסיפו, כי הירידה בתגובה הגליקמית גדלה על ידי שילוב עמילן עמיד וסיבים מסיסים. צריכת מזון שמכיל כמויות מתונות של סיבים אלו עשויה לשפר את המטבוליזם של גלוקוז הן בנשים במשקל תקין והן בבעלות משקל עודף.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Diabetes Care. 2006;29:976-981

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה