ממחקר חדש עולה כי חולי סכרת השומרים על איזון רמות הסוכר כיום, כנראה מצויים בסיכון נמוך בהרבה לפתח כאבים ברגליים או פגיעות עצביות אחרות בעתיד.

למעשה, המחקר מוכיח כי ההשפעות החיוביות של איזון סוכר הדוק יכולות להיראות לאחר יותר מעשור. בסיום תקופת המעקב, הסיכוי של מטופלים שאיזנו את רמות הסוכר מתחילת המחקר לפתח בעיות עצביות היה נמוך ב-51% בהשוואה למטופלים שהחלו להשתתף במחקר באותו זמן, אך ללא חמש השנים בהם איזנו את רמות הסוכר בהדיקות.

במחקר השתתפו 1441 חולי סכרת מסוג 1, הידועה כסכרת נעורים. למרות שהמחקר לא כלל חולי סכרת מסוג 2, הנפוצה יותר, התוצאות עשויות להשליך גם על 18 מליון אמריקאים עם סכרת מסוג 2.

66% מכלל חולי הסכרת סבלו מהפרעה עצבית מסוימת, או נוירופתיה, בעקבות המחלה. הסימן הבולט ביותר היה נימול או כאב בכפות הרגליים והרגליים, שיכול להתקדם עם הזמן עד מוגבלות. נוירופתיה משחקת תפקיד חשוב ב-80,000 כריתות כף רגל ורגל בחולי סכרת אמריקאים כל שנה.

זהו ממצא מרתק המוסיף לאמינות הרעיון של זיכרון מטבולי, או העיקרון לפיו קיים יתרון בניסיונות לשמור על רמות סוכר נמוכות בשלב מוקדם ולמשך זמן ארוך. נראה כי איזון רמות הסוכר מגן על החולים לטווח הארוך.

המחקר מוכיח לראשונה כי לאיזון הדוק של רמות הסוכר יש השפעות ארוכות טווח על הסיכויים שחולה סכרת יפתח נוירופתיה. ממצאים דומים זוהו בשני סיבוכים אחרים של סכרת, רטינופתיה ונפרופתיה.

הממצאים החדשים עולים ממחקר Epidemiology of Diabetes Intervention and Complications (EDIC), שמקורו במחקר Diabetes Control and Complications Trial (DCCT) שהחל בשנות השמונים ע”י חלוקה אקראית של חולי סכרת מסוג 1 לאיזון סוכר הדוק באמצעות שלוש זריקות אינסולין ביום, או משאבת אינסולין, או לאיזון סוכר בהתאם לזמן, ע”י זריקת אינסולין אחת או שתיים ביום. מאוחר יותר החוקרים המליצו למשתתפים בקבוצה האחרונה לאזן את רמות הסוכר בהדיקות, ו-EDIC עקב אחר בריאות כל המשתתפים.

במסגרת מחקר EDIC ביצעו החוקרים הערכת נוירופתית במשך 8 שנים, בקרב 1441 משתתפי DCCT שלא פיתחו סימנים או תסמינים של נוירופתיה בסיום מחקר DCCT.

את התסמינים והסימנים העריכו החוקרים באמצעות שאלון סטנדרטי Michigan Neuropathy Screening Instrument, שמולא הן ע”י המשתתפים, שדיווחו על תסמינים דוגמאת עקצוץ, כאב, נימול ורגישות, וע”י רופאים, שמילאו את הבדיקה הגופנית של רגלי החולים, כולל רגישות למגע וויברציה, ונוכחות יבלות ופצעיםף שייתכן והחולים לא הרגישו בהם בעקבות פגיעה עצבית.

בעיות כאלו ברגליים עלולות להיזדהם ולהביא לפצע פתוח שיכול להיות קשה לריפוי, בשל מאפיינים אחרים של סכרת. זיהום שלא מתרפא, אם הוא חמור דיו, יכול להביא להחלטה לכרות את הבהנות, כף הרגל או הרגל. אפקט הדומינו הזה, שמתחיל בנוירופתיה ומביא לזיהום וקטיעה, הוא הסיבה לכך שההנחיות החדשות ממליצות לחולי סכרת לעבור בדיקת כף רגל שנתית.

החוקרים מציינים כי המחקר דבק את אחוז המשתתפים שהראו סימנים חיוביים לנוירופתיה בשאלון שמילאו או בבדיקת כף הרגל השנתית, במחקר EDIC, והפרידו אותם לאור הקבוצה בה השתתפו במחקר DCCT (איזון סוכר הדוק או איזון רגיל).

באופן זה יכלו החוקרים לעקוב אחר השפעות איזון סוכר הדוק קודם, למרות שהחוקרים המליצו לכל המשתתפים לאזן את הסוכר בהדיקות מרגע שנכנסו לשלב EDIC. תוצאות בדיקות שבוצעו כל שנה הראו כי שתי הקבוצות השיגו רמוז סוכר דומות מאוד בשנים המאוחרות של מחקר EDIC, עם רמות A1c של 8% בשתי הקבוצות.

לאחר השנה הראשונה, 28% מהחולים המאוזנים בצורה רגילה, הראו סימנים של נוירופתיה בבדיקה הגופנית, למרות שרק 4.7% דיווחו על תסמינים בשאלון. בניגוד לכך, 17.8% מהמטופלים המאוזנים בהדיקות, פיתחו סימנים של נוירופתיה בבדיקות כף הרגל, ו-1.8% דיווחו על תסמינים. ההבדל בין שתי הקבוצות היה בעל משמעות סטטיסטית גבוהה.

עם הזמן, ההבדל בין שתי הקבוצות המשיך להיות משמעותי, למרות שאחוז המשתתפים בשתי הקבוצות שהראו או דיווחו על תסמינים של נוירופתיה, גדל עם הזמן. עד סיום שנת המעקב השמינית, כמעט 7% מהמשתתפים בקבוצה המאוזנת באופן רגיל, דיווחו על תסמינים של נוירופתיה, בהשוואה ל-3.5% מהמשתתפים בקבוצת האיזון ההדוק. ובסיום שמונה השנים, יותר מ-26% מהמשתתפים המאוזנים בצורה רגילה, הראו סימנים של נוירופתיה בבדיקה הגופנית, בהשוואה למעט יותר מ-20% מהמשתתפים בקבוצת האיזון ההדוק.

החוקרים חישבו את הסבירות הסטטיסטית של מדדים אלו. בסה”כ, משתתפים שהחלו באיזון סוכר הדוק ודבקו בכך, היו בסיכוי נמוך ב-51% לדווח על תסמינים של נוירופתיה, וסיכוי נמוך ב-43% להראות סימנים לכך, בהשוואה למשתתפים שהחלו בקבוצת האיזון הרגיל ועברו לאיזון סוכר הדוק. כמו כן זוהו הבדלים בין שתי הקבוצות בהיארעות פצעים פתוחים שדרשו טיפול תרופתי או כירורגי ובשכיחות הקטיעות.

החוקרים מסכמים כי התוצאות מחזקות מסר עיקרי לכל חולי סכרת כיום, למרות שחולי סכרת מסוג 2 נוטים לסבול ממחלות נוספות, שיכולות לשפיע על האפקטים המגנים של איזון סוכר הדוק. המסר הוא שיש לבדוק את רמות הסוכר באופן קבוע, ולנקוט צעדים מתאימים בכדי לשמור על איזון הדוק, עם מעט סטיות לרמות סוכר גבוהות או נמוכות.

בינתיים, החוקרים מחפשים אחר הסיבה לכך שתאי עצב נפגעים בעקבות רמות סוכר גבוהות בדם, ומדוע עדיף להתחיל לאזן את רמות הסוכר בדם בשלב מוקדם.

Diabetes Care, Vol 29, No. 2, pp. 340-344.

לידיעה במדסקייפ