ממחקר חדש עולה כי מתן תת-עורי של אינסולין באופן רציף משפר את איזון הסוכר לטווח ארוך, לעומת זריקות יומיות מרובות, בילדים מתחת לגיל 12. עבור ילדים מעל גיל 12, בעוד שרמות האיזון המטבולי נותרות זהות בהשוואה לטיפולים אחרים, עירוי רציף מצמצם את העליה האופיינית במשקל.
משאבת אינסולין משמשת יותר ויותר בקרב חולי סכרת צעירים, והיא ידועה בתוצאות החיוביות לטווח קצר. אולם, עד כה לא נבדקו השפעותיה לטווח ארוך.
החוקרים השוו את תוצאות שני סוגי הטיפול באוכלוסיה של 52 זוגות נבדקים תואמים, בגיל, מין רמות המוגלובין A1c דומות בתחילת המחקר. הם מדדו את המינון היומי של אינסולין לכל ק”ג משקל גוף, התפתחות משקל גוף ורמות A1c בתחילת המחקר, ולאחר 6 ו-12 חודשי טיפול.
מהתוצאות עולה כי רמות המוגלובין A1c היו נמוכות באופן משמעותי בילדים מתחת לגיל 12 לאחר 6 חודשים ולאחר שנה של טיפול בעירוי מתמשך, בהשוואה לטיפול באמצעות זריקות יומיות.
עבור ילדים מעל גיל 12, החוקרים מצאו כי השיפור הקל ברמות A1c שנצפה לאחר 6 חודשים של עירוי רציף, לא נשמר לאחר מכן. מצד שני, עירוי מתמשך הביא לעליה קטנה יותר במשקל בקרב המתבגרים, בהשוואה לזריקות יומיות.
אירועי DKA (Diabetic Ketoacidosis) היו שכיחים יותר בקבוצת המטופלים במשאבת אינסולין (5 פעמים לעומת פעמיים בקבוצת המטופלים בזריקות יומיות).
אירועי DKA אינם שכיחים, אך בכל זאת נרשמה עליה פי 2.5 בטיפול במשאבת אינסולין. לדברי החוקרים יש לשים לב לנקודה זו אך ניתן למנוע זאת באמצעות חינוך והסברה. בסה”כ, יש יתרון בשימוש במשאבת אינסולין בכל הגילאים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!