תוצאותיו של מחקר שנערך באיטליה מעידות כי בניגודל לקוים המנחים הנוכחיים, כדאי להשקיע מאמצים “אגרסיביים” לזיהוי מחלת עורקים כלילית (CAD) בחולים א-סימפטומטיים הסובלים מסוכרת מסוג 2, שלא נמצא בהם גורם סיכוי קרדיווסקולרי, או שנמצא בהם גורם סיכון אחד כזה.

הקוים המנחים הנוכחיים לסריקות לזיהוי CAD של ה-American Diabetes Association ממליצים על בדיקת חולים סוכרתיים א-סימפטומטיים שנמצאו בהם לפחות 2 גורמי סיכון. מוסבר כי הבדיקה אינה מתחייבת בקרב חולים סוכרתיים א-סימפטומטיים שבהם מופיעים פחות מ-2 גורמי סיכון אחרים ל-CAD.

בניסיון לאמת את יעילותם של הקוים המנחים, בדקו החוקרים 1,899 חולים א-סימפטומטיים הסובלים מסוכרת מסוג 2, עד גיל 60 שנים. הם חילקו את החולים לשתי קבוצות: קבוצה A כללה 1,121 חולים שבהם נמצאו לפחות 2 גורמי סיכון ל-CAD, וקבוצה B שכללה 778 חולים שבהם נמצאו פחות מ-2 גורמי סיכון ל-CAD.

כל הנבדקים עברו בדיקות stress myocardial contrast echocardiography, ואלה שבהם נתגלו פגיעות בזרימת הדם לשריר הלב עברו בדיקת אנגיוגרפיה כלילית.

החוקרים מסבירים כי שכיחות הממצאים הבלתי-תקינים בבדיקת הא.ק.ג. היתה דומה בקבוצה A ובקבוצה B (כ-59.4% לעומת 60%), כמו גם שכיחות מקרי ה-CAD המשמעותיים (כ-65.5% לעומת 64.6%).

החוקרים מציינים כי הממצאים מעידים שמספר ניכר של חולים סוכרתיים א-סימפטומטיים עלולים לסבול מ-CAD שאיננה גלויה, וכי בהתבסס על הקוים המנחים הנוכחיים, ניתן להחמיץ את זיהויים של חולים אלה.

החוקרים מדווחים כי בחולים הסובלים מ-CAD שהתגלה בגישה זו נמצאה אנטומיה אנגיוגרפית טובה יותר של כלי הדם הכליליים.

הם מסבירים כי בחולים בקבוצה B נמצאה סבירות גבוהה יותר להופעת מחלה בכלי דם יחיד, וסבירות נמוכה יותר להימצאות מחלה המופיעה בשלושה כלי דם, המכונה “מחלה דיפוזית”, וחסימה. בהתבסס על התמונה האנטומית הכלילית, רה-ווסקולריזציה איננה אפשרית ב-45% מהחולים שבהם מצויים לפחות 2 גורמי סיכון.

החוקרים מסכמים כי במחקר זה נמצא כי קריטריוני ביצוע הסריקה בקרב חולים הסובלים מ-2 גורמי סיכון לפחות אינם מסייעים בזיהוי חולים א-סימפטומטיים הסובלים מ-CAD וקשורים רק לזיהוי מצבים חמורים יותר של CAD שבהם מצויה אנטומיה כלילית גרועה יותר.

לידיעה במדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;47:65-71.

<!–

–>