American Heart Association פירסמו הנחיות חדשות להחייאה (Cardiopulmonary Resuscitation) וטיפול קרדיווסקולרי דחוף (Emergency Cardiovascular Care).

ע”י שיפור ההנחיות משנת 2000, AHA מנסים לפשט את ההנחיות הקיימות ולהביא לידי יישום את העדויות החדשות בכנס השנתי בנושא International Consensus Conference on CPR and ECC Science With Treatment Recommendations.

הפקטור החשוב ביותר להישרדות מדום לב פתאומי (Sudden Cardiac Arrest) הוא נוכחות אדם מיומן, שיודע לבצע החייאה, מוכן, נכון, מסוגל ומצויד לפעולה. כל שיפור באמצעי החייאה מתקדמים לא יצליח להגדיל את סיכויי ההישרדות, יותר מהגדלת מספר המיומנים ב-CPR ותכניות Automated External Defibrillation (AED) בקהילה.

מטרת השינויים בהמלצות היא לשפר את סיכויי ההישרדות עקב SCA ובעיות לב-ריאה חריפות, מסכנות חיים. ההנחיות החדשות מבוססות העדויות הנרחבות ביותר בנושא CPR, שפותחו בתהליכים חדשים, שקיפים, למניעת ניגוד אינטרסים, וכוונו במטרה לצמצם את כמות הידע הדרוש למציל חיים, ולהבהרה של הפעולות החשובות ביותר שיש לבצע.

הערכת הראיות שעמדה בבסיס ההנחיות החדשות מבוססת על International Liaison Committee on Resuscitation (ILCOR), שסקרה באופן סיסטמי את נושא ההחייאה, ופיתחה קונצנזוס מבוסס על עדויות, לקווי ההנחיה בנושא ביצוע החייאה בכל העולם.

בהסתמך על הראיות הקיימות, AHA חילק את המלצותיו למספר סיווגים:

• 
  
  Class I מחקרים פרוספקטיבים ברמה גבוהה, התומכים בביצוע הפעולה או בטיפול, והסיכון עולה בהרבה על הפוטנציאל לנזק.


• 
  
  Class IIa הראיות תומכות בביצוע הפעולה או בטיפול, והטיפול נחשב כמתקבל על הדעת ויעיל.


• 
  
  Class IIb העדויות מצביעות רק על יתרונות לטווח קצר של הטיפול, או שתועדו תוצאות חיוביות עם רמה נמוכה יותר של עדויות.

12 האלגוריתמים של AHA ל-CPR ו-ECC הכלולים בהמלצות החדשות, מדגישים את חשיבות ההמלצות להערכה והתערבות לטיפול בדום לב או מצבים מסכני-חיים. אלגרותימים אלו פותחו באמצעות תבנית הכוללת תיבות בצורות וצבעים ספציפיים. שינון צבעי התיבות והצורות אינו מומלץ ואינו נדרש.

השינויים המשמעותיים ביותר בהמלצות, מכוונים לפשט את הוראות CPR, להגביר את מספר עיסויי החזה בדקה, ולהקטין את ההפרעות בעיסויי החזה במהלך CPR. חלק מההמלצות החדשות והחשובות מופיעים כאן:

·        מבצע ההחייאה אינו צריך עוד להעריך את סימני סירקולציה לפני התחלת עיסויי חזה, ובמקום זאת יש ללמד אותו לבצע 2 נשימות הצלה לקורבן שאינו-מגיב, שאינו נושם, ולהתחיל מיד עיסויי חזה.

·        פישוט ההוראות לנשימות הצלה כל הנשימות, בין אם ניתנו מפה לפה, מפה למסיכה, משקית למסכה, או משקית לנתיב אויר, צריכות להינתן במשך שניה אחת, בנפח מספיק, להשגת עליה בחזה, שניתן לראות בעין.

·        מבצע ההחייאה אינו נדרש עוד להתאמן בביצוע נשימות הצלות, ללא עיסויי חזה.

·        בנוכחות מבצע החייאה יחיד, מומלץ יחס עיסויים לנשימות של 30:2, בנבדקים בכל הגילאים, פרט ליילודים. המלצה זו מקלה על הלימוד ומאפשרת זמן ארוך יותר של עיסויי חזה, ללא הפרעה.

·        ליישום המלצות לעזרה ראשונה בילדים, המונח “Pediatric Victim” הוחלף ב-“Preadolescent Victim”. עם זאת, אין שינוי בביצוע ההחיאה בילד (גיל 1-8).

·        הדגשת חשיבות עיסויי חזה מבצעי ההחייאה ילמדו ללחוץ חזק, וללחוץ מהר (100 עיסויים בדקה), בכדי לאפשר חזרה מלאה של החזה, ולהקטין את ההפרעות בהתכווציות בית החזה.

·        בדום לב ללא עדים – מטפלים בשירותי רפואה דחופה צריכים לשקול ביצוע של 3-5 מחזורים (או כ-2 דקות) של CPR, לפני Defibrillation, בעיקר כאשר מרווח הזמן בין הקריאה לתגובת הצוות הרפואי באתר האירוע עולה על 4-5 דקות.

·        במהלך טיפול בדום לב ללא דופק, יש לבצע כ-5 מחזורים (או כ-2 דקות) של CPR בין בדיקות קצב. במקום לבדוק את הקצב או הדופק מיד לאחר מתן שוק, המטפלים צריכים להמשיך מיד ב-CPR, להתחיל עם עיסויי חזה, ועליהם לבדוק את הקצב לאחר 5 מחזורים (או כ-2 דקות) של CPR.

·        כל מאמצי ההחייאה, כולל הכנסת נתיב אויר, מתן תרופות והערכה חוזרת של הנבדק, צריכים להתבצע באופן המקטין ככל הניתן את ההפרעה לעיסויי חזה. יש להגביל מדידות דופק במהלך הטיפול בדום לב ללא דופק.

·        בטיפול בפרפור חדרים או טכיקרדיה חדרית ללא דופק, יש לתת שוק אחד, במקום 3 טיפולי שוק, ולאחריו מיד CPR (להתחיל בעיסויי חזה). השינוי מבוסס על שיעורי הצלחה גבוהים של דפיברילטורים חדשים, לאחר מתן שוק ראשון, והידע שאם השוק הראשון כושל, עיסויי חזה עשויים לשפר את מעבר החמצן והגלוקוז לשריר הלב.

·        בהחייאה ביילודים, הושם דגש רב יותר לחשיבות הנשמה, ופחות דגש בנושא חשיבות ריכוזים גבוהים של חמצן.

·        ההנחיות מאשררות כי מתן פיברינוליטים דרך הוריד (tPA) יכול לשפר את התוצאה בחולים עם שבץ איסכמי חריף, שעונים על הקריטריונים של National Institute of Neurological Disorders and Stroke. רופאים צריכים לבצע זאת תחת פרוטוקול מוגדר.

·        ההנחיות כוללות המלצות חדשות לעזרה ראשונה.

ההמלצות החדשות של AHA ל-CPR ו-ECC מאשרות את הבטיחות והיעילות של גישות רבות, הכרה בכך שגישות אחרות אינן בהכרח אופטימליות, והמלצה לטיפולים חדשים מוכחים.  ההמלצות החדשות אינן רומזות כי טיפול בהתבסס על קווי ההנחיה הקודמים אינו בטיחותי. בנוסף, חשוב לציין כי הנחיות אלו לא תופסות עבור כל מבצעי ההחיאה וכל הקורבנות בכל המצבים.

ההמלצות לכיוונים עתידיים שעולות מההנחיות נוגעות לשיפור חינוך מבצעי החייאה, והמשך שיפור איכות תכניות החייאה.

במאמר מערכת, כתבו ד”ר הזינסקי ושות’ כי קיימת תמיכה גורפת להבטחת  ביצוע CPR באיכות גבוהה ע”י מבצע ההחייאה, אפילו שרמת העדויות ברמה גבוהה אינה מספיקה כדי לתמוך בהמלצות רבות. למרות שחוקרים ממשיכים לנסות ולזהות טיפולים שישפרו את התוצאות לטווח הקצר, מטרת המחקר בנושא ההחייאה נותרה לזהות התערבויות שישפרו תפקוד נוירולוגי והישרדות לאחר שיחרור מבית החולים בעקבות דום לב. כותבי המאמר מציינים כי ממצא מפתיע של Consensus Conference הוא הניגוד בממצאים שהראו את החשיבות הקריטית של ביצוע CPR באיכות גבוהה להגדלת סיכויי ההישרדות מדום לב, עם הנתונים שהראו שפחות קורבנות דום לב עוברים CPR , ואף פחות מכך זוכים ל-CPR באיכות גבוהה.

כותבי מאמר המערכת מסכמים כי מספר שינויים במיומנויות ההחייאה ורצף הפעולות, התבססו לרוב על הקונצנזוס הקיים ועל מחקר מעבדתיף קליני וחינוכי, ותוצאות נתונים.

ובצורה פשוטה מבצעי החייאה צריכים ללחוץ חזק, ללחוץ מהר, לאפשר חזרה מלאה של בית החזה, לצמצם את ההפרעות בעיסויי החזה, ולבצע דה-פיברילציה במהירות כאשר יש בכך צורך. בניתוח האחרון, הפקטור החשוב ביותר להישרדות מדום לב פתאומי הוא נוכחות מבצע החייאה מיומן, נכון, מוכן ומצויד לפעול במצב חירום. האתגר הגדול והעדיפות העליונה היא לימוד אנשים לא-מיומנים וספקי בריאות, לבצע החייאה באיכות גבוהה, שניתן ללמד בקלות וליישם כדי להציל חיים.

Circulation. Posted online Nov. 28, 2005.

לידיעה במדסקייפ