Diabetes

תאי ביתא של הלבלב בעלי תכונת אלמוות הפיכה מאפשרים בקרה על רמת הגלוקוז בדם בעכברים (Proc Natl Acad Sci)


על-פי ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה, דרך חדשה למניפולציה של תאי ביתא מלבלב אנושי עשויה לסייע בהתמודדות עם מחסור בתאי תורמים להשתלה לצורך טיפול בסוכרת מסוג 1 ועם הקושי להרחיב את יכולת הדיפרנציאציה של התאים בתרבית.

השיטה החדשה מאפשרת טיפול בתאים בכדי להשרות גדילה לא מוגדרת שלהם בתרבית, ולאחר מכן טיפול למניעת יכולת ליצירת גידולים בגוף. כאשר התאים מושתלים בעכברים סוכרתיים, הם שומרים על התכונות של תאי ביתא ראשוניים ומשרים אאו-גליקמיה לפרקי זמן ממושכים.

בכדי להתגבר על הקושי של תאי ביתא להתרבות בתרבית ערכו החוקרים טרנסדוקציה של שורת תאי ביתא מלבלב אנושי באמצעות וקטור רטרו-ויראלי לצורך ביטוי של גני האלמוות של SV40 large T-antigen ו-human telomerase reverse transcriptase.

בקלון אחד התגלה ביטוי של פקטורי טרנסקריפציה ספציפיים של תאי ביתא ושל אינסולין, ללא יכולת ליצירת גידולים. קלון זה הורחב לייצור מספר גדול של תאים ואז הסירו החוקרים את גני האלמוות בכדי לאפשר שימוש בטיחותי בתאים בגוף החי, תוך שמירה על יכולת התאים להפריש אינסולין.

כאשר התאים הושתלו לקפסולות כלייתיות של עכברים סוכרתיים, הופיע ייצור של אינסולין אנושי ברמות שהפחיתו את כמות הגלוקוז בדם בתוך שבועיים ושמרו עליהן נמוכות במהלך 30 שבועות, בעוד העכברים שלא עברו השתלה נפטרו בתוך 10 שבועות. בדיקות הסבילות לגלוקוז העלו תוצאות תקינות ולא נתגלו סימנים של יכולת התמרה סרטנית.

החוקרים מסכמים כי שורת התאים מעלה אפשרות טיפול זמינה באופן תמידי, אחידה וסטרילית ומהווה מקור של תאי ביתא לטיפול בחולי סוכרת מסוג 1 באמצעות השתלה.

בראיון שערך, מסביר ד”ר Newgard כי עד כה לא הועמדו שורות תאי ביתא שהתאפשר בהן מחקר של ביולוגית תאים אלה ולכן נאלצו החוקרים להסתפק בשורות תאים שמקורן במכרסמים. הוא מוסיף כי שורת התאים השומרת על יכולת הדיפרנציאציה של התאים מאפשרת בדיקה של טיפולים חדשים בתאים אלה.

אולם, מציין ד”ר Newgard, שימוש אמיתי בתאים אלה בחולים לא יתאפשר במהרה שכן מעבר ליישום קליני מחייב ביצוע מחקרים מקיפים שיוכיחו העדר השפעה של הגן הקרצינוגני לפני שה-FDA יתן אישור לשימוש בגישה טיפולית כזו. עם זאת, הוא מסכם, המחקר מהווה בסיס לצעד הבא ליצירת מערכת בטוחה יותר.

לידיעה במדסקייפ

Proc Natl Acad Sci USA 2005.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה