Diabetes

מתן אינסולין בשאיפה מתחיל לפעול מהר יותר ממתן lispro או ממתן אינסולין אנושי רגיל (Diabetes Care)

תואצותיו של מחקר שפורסם לאחרונה שבדק את השימוש באינסולין בשאיפה בקרב מתנדברים בריאים מעיד כי התחלת הפעילות בשיטה זו הינה מהירה יותר בהשוואה מתן זריקה תת-עורית של אינסולין-ליספרו או בהשוואה למתן אינסולין אנושי רגיל.

מחקר ה-crossover בעל מבנה ה-open-label ערך השוואה בין פרופילי זמן הפעולה של אינסולין הניתן בשאיפה (INH) לבין זריקות תת-עוריות של אינסולין-ליספרו (ILP) או אינסולין אנושי רגיל (RHI) בקרב מתנדבים בריאים. במסגרת המחקר חולקו באקראי 17 גברים לקבלת כל אחד מהטיפולים הבאים בסדר אקראי: 6 מ”ג של אינסולים בשאיפה, 18 יחידות של ליספרו ו-18 יחידות של אינסולין רגיל.

הממצאים מעידים כי:



  • INH מתחיל לפעות מהר יותר בהשוואה ל-RHI ול-ILP, כפי שנראה בפרק זמן קצר יותר עד להשפעה החצי-מקסימלית של הטיפולים השונים (32 דקות לעומת 48 דקות ו-41 דקות, בהתאמה; ערך P < 0.001 עבור IHN לעומת RHI וערך P < 0.05 עבור IHN לעומת ILP).


  • משך הזמן עד להשגת השפעה מקסימלית היה בר-השוואה בין INH ו-ILP (כ-143 דקות לעומת 137 דקות; הבדל שאיננו מובהק סטטיסטית), אך היה קצר יותר במתן INH בהשוואה למתן RHI (כ-193 דקות; ערך P < 0.01).


  • ההשפעה המטבולית המקסימלית של INH היתה ברת-השוואה לזו של RHI, אך נמוכה מזו של ה-ILP (כ-8.7mg /kg/min לעומת 9.8mg /kg/min לעומת 11.2mg /kg/min, בהתאמה; ערך P < 0.01 עבור INH לעומת ILP).


  • משך הפעולה של INH, שנקבע על-פי משך הזמן עד להשגת השפעה חצי-מקסימלית, היה ארוך יותר בהשוואה לזה של ILP (כ-387 דקות לעומת 313 דקות; ערך P < 0.01), ובר-השוואה לזה של RHI (כ-415 דקות; הבדל שאיננו מובהק סטטיסטית).


  • היעילות הביולוגית היחסית של INH עמדה על ערך של 10% לעומת ה-RHI ועל ערך של 11% לעומת ה-ILP.

לתקציר הידיעה

Diabetes Care 2005;28:1077-1082.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה