מתן Pembrolizumab (קיטרודה) כטיפול אדג’וונטי לחולים לאחר הסרת מלנומה בסיכון גבוה בשלב IIB או IIC לוותה בהפחתת הסיכון להישנות מחלה או תמותה, כך עולה מניתוח ביניים של תוצאות מחקר KEYNOTE-716.
מדגם המחקר כלל 976 חולים בגילאי 12 שנים ומעלה (גיל חציוני של 61 שנים; 60% גברים) עם אבחנה חדשה של מלנומה עורית בשלב IIB עד IIC, לאחר הסרה מלאה, ללא מעורבות קשריות לימפה אזוריות. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 17 מחזורי טיפול תוך-ורידי ב- Pembrolizumab במינון 200 מ”ג או מי מלח, אשר ניתנו כל שלושה שבועות.
שיעורי ההישרדות ללא-הישנות לאחר 18 חודשים עמדו על 86% עם Pembrolizumab ועל 77% בזרוע הפלסבו, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית. גרורות מרוחקות תועדו בזרוע הטיפול ב- Pembrolizumab בשיעור קטן במחצית, בהשוואה לשיעורים בזרוע הפלסבו (6% לעומת 12%).
מהממצאים עולה כי ל- Pembrolizumab פרופיל בטיחות סביר.
החוקרים מסבירים כי למרות שטיפולים המכוונים כנגד PD1, דוגמת Pembrolizumab, אושרו לטיפול במלנומה בשלב III בארצות הברית ובמדינות אחרות, חולים עם מלנומה בשלב IIB/C לא נכללו במחקרים קליניים אלו ולכן לא נכללו בקבוצות עבורן הטיפול אושר לשימוש. האישור הנוכחי מכפיל את מספר החולים עם מלנומה עבורם הטיפול ב- Pembrolizumab זמין לשימוש כטיפול אדג’וונטי לאחר-ניתוח.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים כי טיפול אדג’וונטי ב-Pembrolizumab עשוי לשמש כאפשרות טיפול בחולים לאחר הסרת מלנומה בשלב IIB או IIC, אך עדיין אין נתונים אודות ההישרדות הכוללת של החולים.
השימוש בתכשירים המכוונים כנגד PD-1 לטיפול במלנומה עורית בשלב IIB/C ומעלה צפוי להפחית עוד את היארעות מלנומה גרורתית בעתיד.
The Lancet, 2022
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!