התשישות הגופנית הנפוצה בקרב חולי SLE (Systemic Lupus Erythematosus) אינה נובעת משינויים מבניים בשריר שלד, אם כי זוהו מספר הפרעות בתפקוד המיטוכונדריה בשריר הסובכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research.
מדגם המחקר כלל 19 חולי לופוס ו-18 ביקורות בריאות, בגיל ממוצע של 43 שנים. בכל החולים תועדו לפחות שלושה חודשים עם מדד Chalder Fatigue Scale של מעל 3 נקודות, ירידה בכוח השרירים ומחלת לופוס לא-פעילה. החוקרים השלימו וניתחו מספר תמונות MRI של החלק העבה ביותר של הסובך הימני.
בהשוואה לביקורות, בקבוצת המקרים תועדה תשישות גופנית רבה יותר משמעותית לפי סולם Chalder Fatigue Scale (14.7 לעומת 6.9, p<0.0001), כאב בסולם מספרי בין 0-10 (3.5 לעומת 0.3, p<0.0001), הפרעות שינה על-פי סולם Jenkin’s Sleep Scale (12.7 לעומת 4.8, p<0.0001), חרדה לפי מדד Hospital Anxiety and Depression Scale (9.3 לעומת 4.3, p=0.0001) ודיכאון לפי אותו מדד (6.7 לעומת 1.6, p<0.0001).
באופן כללי, החולים סבלו ממחלה קלה, עם מדד ממוצע של 0.11 לפי קריטריוני ה-Systemic Lupus International Collaborating Clinics וביטויים של המחלה בעיקר בעור ובשריר-שלד. רק בחולה אחד תועדה היסטוריה של מחלה כלייתית.
התרופות הנפוצות ביותר בשימוש כללו Hydroxychloroquine ו-Methotrexate, ורק שלושה נטלו טיפול ארוך-טווח בקורטיקוסטרואידים.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין קבוצת המקרים והביקורות במדדים מבניים שונים, דוגמת אחוז שומן או שטח חתך של השריר. בנוסף, למרות שזמן מחצית החיים של PCr (Phosphocreatine Recovery) היה ארוך יותר משמעותית בקרב חולי לופוס, בהשוואה לביקורות, החוקרים לא זיהו קורלציות עם תשישות גופנית או תשישות נפשית.
משילוב הנתונים הללו עולה כי שריר השלד אינו משמש כגורם מג’ורי לתשישות על-רקע לופוס. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא תשישות על-רקע לופוס, אשר יתמקדו במנגנונים מעבר לשריר השלד.
Arthritis Care Res 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!