חוקרים מגאנה והולנד מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Infectious Diseases כי טיפול אנטיביוטי כנגד זיהום ב-Mycobacterium ulcerans (Buruli Ulcer) לעיתים קרובות אינו משפיע מיידית. בפועל, נראה כי צפויה החמרה בהתכייבות או הופעת כיב חדש לפני ההחלמה.
לדברי החוקרים, על רופאים באזורים אנדמיים להבין כי ההערכה הקלינית של הכישלון סביב 8-12 שבועות לאחר התחלת הטיפול צריכה לכלול את האפשרות כי לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא כי יש להרחיב את הטיפול.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיב מסוג Buruli Ulcer הינו זיהום מיקובקטריה השלישי שכיחותו בחולים מדוכאי חיסון (לאחר שחפת וצרעת). במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההחמרה הקלינית (תגובה פרדוקסאלית) ב-134 משתתפים במחקר BURULICO.
החוקרים מדווחים כי במיעוט משמעותי מהחולים (18%) חלה עליה בגודל הנגע לאחר שבועיים של טיפול. לאחר שמונה שבועות, ב-31% נרשמה עליה בגודל הנגע בהשוואה למצב לאחר שישה שבועות.
העקומה הטובה ביותר לתיאור ההחלמה של הנגע היא עקומה לא-לינארית, עם התייצבות סביב שבועות 6-12, כלומר, בתקופה זו בחלק ניכר מהמשתתפים הייתה עליה בגודל הנגע.
בסה”כ, בנקודת זמן כלשהי, ב-78% מהחולים נרשמה עליה בגודל הנגע, בהשוואה להערכה קודמת. ב-30% נרשמה עליה בגודל הנגע מעבר לגודל המקורי וב-14% הנגע גדל בלמעלה מ-150%.
92 משתתפים במחקר אובחנו בתחילת המחקר עם נגע לא-מכויב. 73 מהם (83%) התפתחו לאחר חציון של שישה שבועות, אך בסופו של דבר התרפא הכיב.
החוקרים חושדים כי ההחמרה הזמנית בנגעים נובעת מחזרת התגובה החיסונית המקומית והסיסטמית.
החוקרים כותבים כי יש להסביר לחולים עם כיב מסוג Buruli Ulcer בשלב מוקדם, ללא זיהום בנגיף HIV, כי החמרה זמנית סביב תום תקופת הטיפול היא נפוצה יחסית. אל להם לדאוג שכן תגובה זו לרוב אינה מעידה על כשלון הטיפול.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!