כריתה מלאה של מלנומה בשלב IV עשויה להביא להארכת ההישרדות הכוללת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בשלב II, שפורסמו במהדורת 31 במרץ של כתב העת Cancer.
לדברי החוקרים, חציון ההישרדות ללא-הישנות עמד על כחמישה חודשים, ושיעורי ההישרדות ללא-הישנות לאחר ארבע שנים עמדו על 13%. כל 64 החולים, למעט 6, פיתחו הישנות של המחלה.
חציון ההישרדות עם מלנומה גרורתית עומד לרוב על 6-10 חודשים. במחקר הנוכחי, חציון ההישרדות הכולל עמד על 21 חודשים, עם כ-75% הישרדות לאחר שנה אחת ו-31% לאחר ארבע שנים. 18 חולים שרדו למעלה מארבע שנים.
מדגם המחקר כלל 72 חולים עם מלנומה בשלב IV, מוכחת בביופסיה, לאחר כריתה כירורגית במטרה לכרות את כל המחלה. בשמונה חולים לא נכרת הגידול במלואו, כך שנותרו 64 חולים זמינים למחקר.
מעט למעלה משליש מהחולים עם הישנות (21/58 חולים, 36%) עברו ניתוח נוסף, אך הדבר לא לווה בשיפור משמעותי בהישרדות הכוללת.
יתרה מזאת, טיפול אדג’וונטי לאחר כריתה (אינטרפרון במינון-גבוה, טיפול קרינתי, Interleukin-2, Canvaxin, או שילוב כלשהו של טיפולים דומים), לא השפיע על ההישרדות.
מניתוח פוסט-הוק, שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שנה אחת היו גבוהים יותר ב-64 החולים לאחר כריתה מלאה (75%) בהשוואה ל-8 החולים בהם לא בוצעה כריתה מלאה (25%).
החוקרים כותבים כי טיפול ניתוחי בחולים מתאימים הינו אפשרות חשובה שעשויה להביא להארכת משך ההישרדות בהעדר טיפול סיסטמי אחר. עם זאת, לאור שיעורי ההישנות הגבוהים ומשך ההישרדות הקצר-יחסית ללא הישנות במרבית החולים, חשוב להמשיך בהערכת התערבויות סיסטמיות שמטרתן להגדיל את שיעורי ההישרדות ללא-הישנות ושיעורי ההישרדות הכוללים לאחר כריתה מלאה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!