מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Archives of Dermatology עולה כי צריכת בירה רגילה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות פסוריאזיס בנשים, אולם לא כך עבור משקאות אלכוהוליים אחרים.

החוקרים מסבירים כי פסוריאזיס הינה מחלת עור נפוצה המתווכת בידי מערכת החיסון. הקשר בין צריכת אלכוהול ובין סיכון מוגבר להתפתחות המחלה ולהחמרתה נחשד לדבריהם מזה זמן רב. הם מוסיפים כי הסיכון להתפתחות פסוריאזיס עשוי להשתנות בתלות בסוג המשקה האלכוהולי, לאור מחקרים קודמים אשר הראו כי סוגים שונים של משקאות אלו הינם בעלי השפעות מזיקות גם ביחס למחלות דלקתיות אחרות.

במידה ואכן זה המצב, הרי שלדבר עשויות להיות השלכות מעשיות עבור המניעה של פסוריאזיס והטיפול בה, טוענים החוקרים. לפיכך, ביקשו במחקרם זה להעריך את הקשר הבלתי תלוי בין צריכת אלכוהול ובין הסיכון להתפתחות פסוריאזיס. בנוסף, ביקשו לקבוע שמא קיים קשר בין סוג המשקה האלכוהולי ובין סיכון זה.

לשם כך, עשו החוקרים שימוש במידע אודות 82,869 נשים אשר היו בגילאי 27 עד 44 שנים בשנת 1991. נשים אלו נכללו במאגר ה-Nurses Health Study II, מחקר לונגיטודינלי מתמשך של 116,430 אחיות מוסמכות מ-15 מדינות בארצות הברית. הנשים נתבקשו להשיב לשאלון מדי שנתיים ובו דיווחו על כמות וסוגי האלכוהול אותו צרכו. בנוסף, נשאלו האם אובחנו כסובלות מפסוריאזיס. תקופת המעקב נמשכה משנת 1991 ועד לשנת 2005.

במהלך תקופה זו, מדווחים החוקרים, נרשמו 1,150 מקרי פסוריאזיס חדשים בעוקבה זו, ומהם 1,069 מקרים אשר שימשו לניתוח הנתונים הסופי. לדבריהם, בהשוואה לנשים אשר לא צרכו אלכוהול, הסיכון להתפתחות פסוריאזיס היה גבוה ב-72% עבור אלו אשר דיווחו על צריכה של 2.3 משקאות בשבוע בממוצע ומעלה (Multivariate RR, 1.72; 95% CI = 1.15-2.57).

כאשר ביקשו לבדוק סיכון זה על פי סוג המשקה האלכוהולי, מצאו החוקרים כי נשים אשר שתו חמש בירות רגילות ומעלה לשבוע הראו סיכון מוגבר פי 1.8 להתפתחות פסוריאזיס (mRR, 1.76; 95% CI = 1.15-2.69). עם זאת, הם מוסיפים כי צריכת בירה קלה (light beer), יין אדום או לבן או ליקרים לא הייתה קשורה בסיכון זה.

החוקרים מוסיפים כי הקשר בין פסוריאזיס ובין צריכת בירה רגילה נעשה חזק יותר כשנבדקה תת-קבוצה של נשים עם אבחנה מוכחת, אשר נתבקשו לספק מידע רב יותר אודות מצבן באמצעות שאלון בדיווח עצמי בן שבעה פריטים. בקבוצה זו, נמצא כי הסיכון להתפתחות פסוריאזיס היה גבוה פי 2.3 בקרב נשים אשר צרכו חמש בירות לשבוע ומעלה לעומת אלו שלא שתו בירה כלל (mRR, 2.29; 95% CI = 1.36-3.85).

לדברי החוקרים, בירה שאינה קלה הייתה סוג המשקה האלכוהולי היחיד אשר נקשר בסיכון מוגבר להתפתחות פסוריאזיס, ממצא המצביע על כך שיתכן ומרכיבים שאינם-אלכוהוליים המצויים בבירה, ואשר אינם מצויים ביין או ליקר, עשויים למלא תפקיד חשוב בהתפתחות של פסוריאזיס חדשה. הם מציעים כי אחד ממרכיבים אלו עשוי להיות מקור העמילן בו נעשה שימוש בהכנת הבירה. לדבריהם, בירה הינה אחד המשקאות האלכוהוליים הבודדים שאינם מזוקקים אשר בו נעשה שימוש במקור עמילן לצורך תסיסה. מקור זה הינו פעמים רבות שעורה, המכילה גלוטן. זה האחרון, הם מזכירים, הוכח כקשור בפסוריאזיס.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מציינים החוקרים את הבדיקה הרטרוספקטיבית של היארעות מקרי הפסוריאזיס אשר עלולה הייתה להוביל לסיווג שגוי של כמה ממקרי המחלה. בנוסף, הם מזכירים כי לא היה ביכולתם לבדוק שמא הסיכון להתפתחות פסוריאזיס היה שונה בין פסוריאזיס המופיע מוקדם ובין כזה בעל הופעה מאוחרת לאור גיל הנבדקות. לבסוף, הם מציינים את מבנהו התצפיתי של המחקר, ואת העובדה כי עוקבת המחקר כללה נשים משכילות ואיננה מדגם מייצג של נשים בארצות הברית.

החוקרים מציעים כי יתכן ועל נשים המצויות בסיכון גבוה להתפתחות פסוריאזיס לשקול הימנעות מצריכה רבה של בירה רגילה. הם מוסיפים כי עורכים כעת מחקרים נוספים ביחס למנגנונים האפשריים של התפתחות פסוריאזיס חדשה בעקבות צריכת בירה שאינה קלה.

Arch Dermatol 2010

לידיעה במדסקייפ