Dermatology other

האם מנגנונים אוטואימוניים קשורים בהתפתחות אלופציה אראטה? (מתוך Nature)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Nature עולה כי אלופציה אראטה (Alopecia Areata, AA), מחלה של אובדן שיער אשר נחשבת פעמים רבות כדומה לפסוריאזיס בשל מעורבות תאי T ודלקת, חולקת ככל הנראה קשרים גנטיים רבים עם מגוון רחב של מחלות אוטואימוניות.

החוקרים מסבירים כי ההתקרחות במסגרת AA נובעת מ’קריסה של הגנה חיסונית’ בזקיקי השערה, באופן בו מערכת החיסון של החולה היא שתוקפת את זקיקי השערה והורסת את תאיהם. מעניין לציין, כי ב-AA ישנה פגיעה רבה יותר בשערות עם פיגמנטציה לעומת שערות ללא פיגמנטציה. לפיכך, האובדן הסלקטיבי של שערות עם פיגמנטציה הגורמת לחולה להראות כאילו ‘האפיר בן לילה’ עשויה למעשה לנבוע מהתחלה חריפה של המחלה במהלך תקופה של מצוקה רגשית רבה.

במחקר שהינו מסוג Genome-wide association study (GWAS) נטלו חלק חוקרים מרחבי העולם, ובראשם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. ניתוח גנוטיפי של 1,054 חולים עם AA ו-3,278 נבדקים כקבוצת ביקורת הביא לאיתור של למעלה ממאה פולימורפיזמים של נוקליאוטיד בודד (Single Nucleotide Polymorphisms, SNPs) הקשורים ב-AA במידה שהיא משמעותית מבחינת ה-GWAS (p≤×10−7). מרבית ה-SNPs הללו היו מרוכזים באחד משמונה אזורים, שרובם מכילים גן אחד או שניים המוכרים כבעלי תפקיד חיסוני, מציינים החוקרים.

לטענת החוקרים, איתור הגנים העומדים בבסיס המחלה הינו צעד חשוב קדימה, אולם אופי הגנים שאותרו  הינו ממצא מרגש אף יותר. הם מדווחים כי שישה מהאזורים כללו את CTLA4, IL-2/IL-21, אזור ה-HLA, גנים של ה-ULBP, IL-2RA (CD25), IKZF4 ו-ERBB3. אזור נוסף היה ב-STX17 ואחד בסמוך ל-PRDX5. הם מציינים כי הקשר החזק ביותר נצפה עבור גן ה-HLA, DQA2 (p=1.38×10−35). מחוץ לאזור ה-HLA, הקשר החזק ביותר היה עם ULBP3 (p=4.49×10−19). הן ULBP3 והן ULBP6 הינם ליגאנדים המשפעלים את NKG2D.

החוקרים מסבירים כי החלבון ULBP3 (המכונה NKG2D ligand 3) מצוי ברמות נמוכות בזקיקי שערה תקינים, אולם במחקר זה נמצא כי מבוטא בצורה גבוהה ב-dermal sheath וכן ב-dermal papilla של שני חולים עם AA בשלבים מוקדמים. ניתוח אימונוהיסטוכימי הראה תאים רבים יותר משמעותית החיוביים ל-ULBP3 ב-16 חולים נוספים עם AA. לדבריהם, יתכן ו-upregulation של ULBP3 עשוי להיות חשוב בהתחלת התגובה החיסונית עם תחילת ההתפתחות של AA, או עשוי להיות שלב מתוך קסקדה דלקתית.

חלבון ה-ULBP3            הנוצר בתאי זקיק השערה נקשר לרצפטור ל-NKG2D על גבי תאי ה-Natural Killer (NK) ומשפעלם. תאים אלו הינם סוג חשוב של לימפוציטים במערכת החיסון המולדת המסוגלים להרוס תאים אחרים. לדברי החוקרים, ההרס האוטואימוני שמתחולל ב-AA עשוי להיות מתווך באופן חלקי על ידי תאי T ציטוטוקסיים שהינם CD8+ NKG2D+, אשר הפעלתם יתכן ונגרמת בעקבות upregulation של ULBP3 ב-dermal sheath של זקיק השערה.

החוקרים מוסיפים כי הגנים ULBP6 ו-ULBP3 טרם נקשרו למחלות אוטואימוניות אחרות, בעוד ש-STX17 נקשר להאפרה מוקדמת של השיער ולא למחלות אוטואימוניות. עם זאת, מרבית האזורים האחרים מעורבים במחלות אוטואימוניות קלאסיות כגון סוכרת מסוג 1 ודלקת מפרקים שגרונית, ואחדים מהם קשורים למחלת צליאק, טרשת נפוצה, SLE, מחלת Grave’s או פסוריאזיס, ומחלות נוספות.

המחקר הנוכחי מציע כי חלבון ה-ULBP3 העובר upregulation בשכבה החיצונית ביותר של זקיקי השערה משפעל NKG2D על גבי תאי NK, ומתחיל בכך תגובה חיסונית. רצפטור ה-NKG2D כבר הוכר כבעל תפקיד חשוב בהתפתחות של מחלות אוטואימוניות כסוכרת מסוג 1, דלקת מפרקים שגרונית וצליאק.

לדברי החוקרים, נראה כי ישנו מנגנון משותף בין איברים שונים המבטא אותות אזהרה של NKG2D כחלק מהתהליך ההתחלתי. הם מציינים כי ישנן כבר תרופות המצויות בפיתוח המכוונות למנגנונים אלו בדלקת מפרקים שגרונית, סוכרת מסוג 1 ומחלות נוספות בהן ישנה מעורבות של רצפטור זה. הם מביעים תקווה כי בקרוב ניתן יהיה להתחיל ולבחון תרופות אלו במחקרים קליניים בהקשר של AA.

Nature. 2010;466:113-117

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    התחלת טיפול בסטטין בעצימות גבוהה במהלך השלב האקוטי של אירוע מוחי מינורי, שאינו ממקור לבבי, עשויה להביא לעליה בסיכון לדימום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מסין שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. הנחיות ה-AHA/ASA משנת 2021 המליצו על טיפול בסטטין בעצימות-גבוהה בחולים בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולארית טרשתית. עם זאת, מספר מחקרים אקראיים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vonoprazan להקלה על צרבת משנית למחלת החזר קיבה-ושט (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vonoprazan להקלה על צרבת משנית למחלת החזר קיבה-ושט (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Vonoprazan כטבליות במינון 10 מ”ג להקלה על צרבת משנית למחלת החזר קיבה-וושט (Gastroesophageal Reflux Disease) שאינו-ארוזיבי במבוגרים. המומחים מסבירים כי מדובר בהתוויה השלישית למתן חסם החומצה, אשר מאושר כבר לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית בכל הדרגות ולהכחדת זיהום הליקובקטר פילורי בשילוב עם טיפול אנטיביוטי. האישור […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • זיהומים נלווים מעלים את הסיכון להתלקחות לופוס (Lupus Science & Medicine)

    זיהומים נלווים מעלים את הסיכון להתלקחות לופוס (Lupus Science & Medicine)

    במאמר שפורסם בכתב העת Lupus Science & Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זיהומים מלווים בסיכון מוגבר להתלקחויות לופוס בתוך שלושה חודשים, כאשר זיהומים מג’וריים מלווים בסיכון גבוה פי 7.4 להתלקחויות מג’וריות. החוקרים בחנו באופן פרוספקטיבי את הקשר בין זיהומים נלווים ובין התפתחות התלקחויות לופוס ב-203 חולים (גיל חציוני של 40 […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ובטיחות Dupilumab לאורך חמש שנים כנגד אטופיק דרמטיטיס (JAMA Dermatology)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ובטיחות Dupilumab לאורך חמש שנים כנגד אטופיק דרמטיטיס (JAMA Dermatology)

    לאורך חמש שנים, טיפול ב- Dupilumab (דופיקסנט) הדגים פרופיל בטיחות מקובל ויעילות ממושכת, עם שיפור משמעותי בסימנים ותסמינים של אטופיק דרמטיטיס בחולים עם מחלת עור בדרגה בינונית-עד-חמורה. מחר LIBERTY AD בשלב 3 הינו מחקר הארכה בתווית-פתוחה להערכת בטיחות ויעילות Dupilumab ב-2,677 מבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה אשר לקחו בעבר חלק במחקרי Dupilumab לאורך חמש […]

  • קרם Roflumilast אושר לטיפול באקזמה בחולים מגיל שש שנים ומעלה (מתוך הודעת ה-FDA)

    קרם Roflumilast אושר לטיפול באקזמה בחולים מגיל שש שנים ומעלה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישרו התוויה חדשה לטיפול בקרם Roflumilast בריכוז 0.15% כנגד אטופיק דרמטיטיס בדרגה קלה-עד-בינונית במבוגרים וילדים מגיל שש שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי קרם Roflumilast, אשר פותח ע”י חברת Arcutis Biotherapeutics, הינו מעכב PDE-4 מקומי ללא-סטרואידים, אשר אושר בעבר בריכוזים גבוהים לטיפול בסבוריאה ופסוריאזיס רובדי. האישור הנוכחי מבוסס […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה