Dermatology other

השימוש במשחת Tacrolimus לטיפול בילדים עם דרמטיטיס אטופית (מתוך כנס American Academy of Dermatology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

מניתוח חדש של נתוני מחקר אירופאי שלב III אשר הוצג בכנס השנתי ה-68 של ה-American Academy of Dermatology (AAD) עולה כי השימוש במשחת Tacrolimus בריכוז 0.03% פעמיים בשבוע הינו יעיל ובטוח עבור ילדים לטיפול בדרמטיטיס אטופית (Atopic Dermatitis, AD) בינונית עד קשה. החוקרים מצאו כי טיפול אחזקתי בתכשיר למשך 12 חודשים הביא למספר נמוך משמעותית של החרפות רציניות של המחלה בהשוואה לטיפול המקובל (הניתן בתגובה להחרפת המחלה בלבד). כמו כן, נקשר הטיפול האחזקתי בפרק זמן ממושך יותר עד להופעת ההחרפה הראשונה של המחלה.

החוקרים סבורים כי המדובר בממצאים מפתיעים, מאחר והטיפול ארוך הטווח בחולים אלו הינו מאתגר, וכי טיפול המאפשר להם שנה של שליטה במחלתם ללא החרפות ושיפור בתסמיניהם מהווה אפשרות טיפולית טובה לקלינאים.

עבור ניתוח הנתונים הנוכחי, סקרו החוקרים מידע אודות 153 ילדים (בגילאי שנתיים עד 15 שנים) ממאגר ה-Pediatric CONTROL Trial, אשר סבלו מדרמטיטיס אטופית בינונית עד קשה אשר הושג בהם ייצוב של המחלה באמצעות טיפול במשחת Tacrolimus פעמיים בשבוע עד למשך של שישה שבועות. מבין כלל אוכלוסיית מחקר ה-CONTROL, מציינים החוקרים, הייתה זו תת-קבוצה של חולים בהם הייתה חומרת המחלה הרבה ביותר.

חולים אלו הוקצו אקראית לטיפול במשחת Tacrolimus 0.03% פעמיים בשבוע באזורים שהיו מעורבים על פי רוב בהחרפות המחלה (טיפול אחזקתי, כך היה ב-78 חולים), או לחילופין משטר תרופתי מקובל ב-Tacrolimus לפיו ניתן התכשיר רק כתגובה להחרפת המחלה (טיפול מקובל, כך ב-75 חולים). החוקרים מבקשים להדגיש כי אין המדובר במחקר בו הושוותה התרופה הנבדקת לתרופת דמה.

החרפות של מחלת ה-AD טופלו בשימוש במשחה פעמיים בשבוע למשך שבוע עד שישה שבועות עד להשגת ציון של 2 נקודות לכל היותר במדד ה-Investigator’s Global Assessment (IGA). מרגע שהושגה שליטה בהחרפה, שבו החולים לטיפול לו הוקצו אקראית, מוסיפים החוקרים. היעד העיקרי של המחקר נקבע כמספר ההחרפות הרציניות שחלו במהלך תקופת המעקב, שהוגדרו כהחרפות המצריכות טיפול במשחת Tacrolimus למשך למעלה משבעה ימים להשגת ציון IGA של 3 עד 5 נקודות.

בתום תקופת המעקב, הילדים בקבוצת הטיפול האחזקתי חוו מספר קטן משמעותית של החרפות רציניות מאשר אלו בקבוצת הטיפול המקובל (p < 0.001), ואילו ב-46.2% מהחולים לא דווחה אף החרפה רצינית של המחלה (לעומת 21.3% בקבוצת הטיפול המקובל). בנוסף, החולים בקבוצת הטיפול האחזקתי הראו פחות ימים בהם נדרשו לטיפול בהחרפת המחלה בהשוואה לאלו בקבוצת הטיפול המקובל (42.3 ימים לעומת 68.9 ימים), ומשך זמן ארוך משמעותית עד להופעת ההחרפה הראשונה (p < 0.001).

כשביקשו לבחון את השימוש במשחה בידי החולים, מצאו החוקרים כי לא התגבר לצד השימוש שהומלץ להם (פעמיים בשבוע) והיה דומה בין שתי הקבוצות (שימוש ממוצע, 1.29 גרם ליום לעומת 1.42 גרם ליום בקבוצת הטיפול המקובל). לפיכך, ניתן היה להשיג תגובה טובה משמעותית בחולים עם כמות שוות ערך של משחה, הם מתארים.

באשר לפרופיל תופעות הלוואי, הרי ששתי הקבוצות הראו לדברי החוקרים סבילות כוללת דומה למשחת ה-Tacrolimus. תופעות לוואי אשר יוחסו לטיפול התרופתי נצפו ב-33 חולים בקבוצה שטופלה דרך קבע פעמיים בשבוע, בהשוואה ל-27 חולים בקבוצה שטופלה בעת החרפות בלבד. תופעות הלוואי השכיחות ביותר היו תגובות באתר מריחת המשחה, וכן תועדו שני מקרים של תופעות לוואי רציניות- מקרה אחד של פריחה מסוג Eczema Herpeticum ומראה של Infected Eczema.

כשנשאלו החוקרים שמא ההגבלות באירופה דומות לאלו שבארצות הברית בכל הנוגע למשך השימוש בתכשיר, השיבו כי מטופליהם עשו בו שימוש לשנה אחת בלבד מאחר וזה היה משך המחקר שאושר להם לבצעו. הם מוסיפים כי ידוע להם שרופאים (אירופאיים) נוטים לעיתים להתחיל שימוש בתכשיר, להפסיקו ולבצע הערכה מחדש של החולה לאחר 12 חודשי טיפול ביחס לתגובת העור לתכשיר, ולאחר מכן להמשיך בטיפול בהיעדר בעיה. לדבריהם, אין באירופה מגבלה מיוחדת למשך השימוש בתכשיר.

שאלה נוספת שהופנתה לחוקרים במהלך הדיון בכנס הייתה בנוגע לעצותיהם בדבר צמצום תחושת העקצוץ והשריפה המופיעות פעמים רבות לאחר השימוש בתכשיר. החוקרים השיבו כי עם הימשכות הטיפול וריפוי הנגעים העוריים, החולים חווים פחות את תחושת השריפה. הם מציינים כי אלו הם הנגעים החריפים הגורמים לתחושת השריפה והגירוי, ומוסיפים כי הרופאים (במרכז בו עובדים) נוהגים לעיתים לתת למטופל משככי כאבים פומיים באם ההחרפה של המחלה קשה במיוחד, אם כי זהו שימוש שלא על פי התוויה רשמית.

מומחה בתחום הדרמטולוגיה שנכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים, מציין כי יש במחקר הנוכחי משום ניסיון מעניין לצמצם את החרפות המחלה בחולים עם דרמטיטיס אטופית. מנקודת מבט קלינית, הוא מסביר, ישנו צורך במציאת דרכים למנוע את הישנות המחלה, וזו שהוצעה הינה לטענתו דרך מוצלחת. המומחה מוסיף כי ישנן גישות שונות ביחס לשאלה כיצד להתמודד עם החרפות אפשריות של המחלה, וכי מחקר זה הדגים את היעילות והנוחות בשימוש בטיפול פעמיים בשבוע דרך קבע.

עם זאת, על אף שהתוצאות משכנעות, טוען המומחה כי אין החוקרים מתייחסים לסוגיית אזהרת ה’תיבה השחורה’ שפורסמה מטעם ה-Food and Drug Administration (FDA) האמריקאי ביחס לטיפול זה ולחששות הנוגעות וממהירויות, חששות שלדבריו אינן מופרכות, בין אם המדובר בבעיה אמיתית או נתפשת. לדבריו, ניתן לטעון כי המשטר הטיפולי שתואר בטווח הארוך עשוי למעשה להביא להגבלת או הפחתת השימוש המצטבר בתרופה, וזאת מאחר ובעקבותיו יהיה פחות צורך בתרופה בהמשך הדרך.

מתוך הכנס השנתי ה-68 של ה-American Academy of Dermatology (AAD), שנערך בחודש מרץ 2010 במיאמי, פלורידה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה