Dermatology other

שתלי עור עובר מהונדסים עשויים להיות יעילים לפצעים וכוויות בילדים (Lancet)

הנדסת רקמות של עור עוברי בהשוואה לשתל עור אוטולוגי הוא תחליף באיכות גבוהה לעור ביולוגי בילדים עם כוויות בדרגה 2-3 ופצעים אקוטים כרונים, על פי מחקר שפורסם בגיליון אוגוסט באתר של The Lancet.

באדם ובחיות, עור עוברי מחוץ לסביבה האמניונית יעיל מאוד בריפוי מהיר וללא צלקות, כשתאי העובר עצמם אחראים לכך. קשיים רבים בהנדסת רקמות כמו דחייה אימונולוגית, יכולת גדילה קטנה והתאמת המטריקס ניתנים להפחתה באמצעות רקמת עובר. בחירה זהירה של התורם וסקירה נרחבת למחלות מדבקות מספקת מקור בטוח של תאים לשימוש תרפואיטי.

לאחר קבלת הסכמה כתובה מההורה התורם, החוקרים לקחו תרומת עור עובר בגודל 4 cm2 מעובר זכר לאחר הפסקת ההריון בשבוע 14. התורמת נבדקה למחלות מדבקות במהלך שהייתה בבית החולים ו-3 חודשים לאחר לקיחת הביופסיה. בנק תאים מהעור פותח, עם היכולת להפיק מספר מיליוני מבני עור (9 x 12 cm) לשימוש תרפואיטי.

תאי עור העובר נבדקו למרכיבי דחיית רקמות (סוג HLA-DP1), כמו שתאי ביקורת מעור צעיר ומבוגר מפיקים תחת תנאים דומים. תאי עור העובר נתנו תוצאות שליליות ל-HLA-DP1 ותאי הביקורת נתנו תוצאות חיוביות.

המשתתפים כללו 8 ילדים (5 בנות, 3 בנים) עם כוויות שהיו מועמדים להשתלת עצמית לאחר 10 ימים של טיפול מסורתי. גם ההורים וגם הילדים קיבלו הסבר על ההליך 24 שעות לפני התחלת הטיפול וניתנה הסכמה כתובה. בגלל שתאי התורם היו מעובר זכר, ילדה אחת עם כוויה מוסתרת הגדולה ביותר, נתנה הסכמה לביופסיה (1cm2 המייצגים 2,500 תאים אפידרמים ו-3,500 תאי דרמיס) שתילקח 6 חודשים לאחר הטיפול בכדי לקבוע באם  השתל נקלט בנקבה.

מבני עור עוברי הונחו על כוויות הילדים לאחר ניקויין והנחת גאזה עם פטרול. כל 3-4 ימים הוחלפו התחבושות, והחוקרים שמו לב כי מבני העור התפרקו לחלוטין. המנתח קבע את מספר הטיפולים בהתבסס על התקדמות יצירת האפיתל, עם מקסימום טיפול של 3 שבועות. ידיהם ורגליהם של הילדים הונחו בגבס בכדי לשמור על תנוחה טבעית.

זמן ממוצע לפני יישום המבנה הראשון היה 10 ימים; מספר ממוצע של שתלים היה 4.3; זמן ממוצע להחלמת הכוויות לאחר מתן השתל הראשון היה 15,3 ימים; וזמן מעקב היה 13-21 חודשים.

כל הפצעים נסגרו לאחר בערך שבועיים לאחר הטיפול ללא רקמת גרנולות היפרטרופית, כפי שקורה לעיתים קרובות עם שימוש בטיפול המסורתי. לא היה צורך במכשירי קיבוע נוספים כמו דבק או תפרים. ההשתלה היתה ללא כאב, שרק חולה אחד קיבל אנסתזיה מסיבות התנהגותיות, ותוצאות תיפקודיות ואסטטיות היו מצויינות בכל 8 הילדים.

תאי עובר הם בעלי יכולת הדבקה, פרוליפרציה ומיגרציה לתאים קיימים, כנראה באמצעות הפרשת פקטורי גדילה. השפעה זו נראתה בכל 8 החולים שטופלו עם סגירת הפצע מגבול הפציעה. בעקבות ההשפעות התרפואיטיות של טכניקה זו יחד עם קלות הטיפול, לתאי עור עובר פוטנציאל גדול בהנדסת רקמות.

Lancet. Posted online Aug. 18, 2005

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה