מחקר חדש מעלה הבטחה בטיפול בחולים הסובלים מבעיה של הזעת יתר. זהו המחקר ארוך הטווח הראשון הבוחן את הטיפול החוזר באמצעות בוטוקס (הוא botulinum toxin type A) במקרים של axillary hyperhidrosis ראשונית חמורה (הזעת יתר חמורה בבתי השחי) לאחר כישלון הטיפול באמצעות תרופות טופיקליות. תוצאות הביניים מעידות כי בוטוקס בטוח ויעיל וגורר שיפורים עיקביים, משמעותיים קלינית וארוכי טווח בסימפטומים, באופן התיפקוד היומיומי של החולים ובאיכות חייהם.

הממצאים עולים ממחקר אחד מכמה מחקרים הבוחנים את בטיחות השימוש בבוטוקס, את יעילותו ואת כדאיותו הכלכלית, כמו גם את השפעת המצב הרפואי המתואר על חיי החולים, והם הוצגו במסגרת מפגש הקיץ של ה-American Academy of Dermatology.

החוקרת הראשית, ד”ר Glaser, מסבירה כי הממצאים, שנאספו במהלך תקופה של יותר משנתיים, מעידים כי בוטוקס מהווה אפשרות טיפול בטוחה ויעילה במקרים של חולים שיפגעו באופן רציני מהעדר טיפול. היא מציינת כי בעיה של הזעת יתר מפריעה לחולים במידה רבה יותר מאוסטיאו-ארטריטיס, מדלקת מפרקים ראומטואידית, ומדיכאון, ומכאן החשיבות של מתן אבחנה נכונה וטיפול מתאים בהקדם.

הזעת יתר היא הפרעה רפואית ניתנת לטיפול המתבטאת בכמות זעה גבוהה מהכמות הדרושה לשמירה על טמפרטורת גוף קבועה. סקר שנערך בעבר מצא כי כ-8 מיליון אנשים בארצות הברית (2.8% מהאוכלוסיה) סובלים מהבעיה. חולים מייצרים זעה בכמות גדולה עד פי 4 בממוצע, דבר הגורם למבוכה ומפריע להם בפעילויות היומיום.

ככל הנראה נגרמת הזעת יתר בשל תיפקוד לקוי של מערכת העצבים הסימפטטית, המבקרת את טמפרטורת הגוף. באנשים הסובלים מהבעיה מיוצר עודף של נוירוטרנסמיטור ספציפי במערכת העצבים הסימפטטית, או שבלוטות הזעה שלהם מגיבות ביותר לרמות תקינות של נוירוטרנסמיטור. בכל מקרה, התוצאה היא עליה בכמות הזעה.

מחקר המשך בן 3 שנים ממבנה open-label תוכנן לבחון את בטיחות ויעילות השימוש בטיפולי בוטוקס חוזרים במקרים חמורים של axillary hyperhidrosis ראשונית ואת השפעותו על מדדים של איכות חיים הקשורה לבריאות (HRQOL) ושל התיפקוד היומיומי בנבדקים.

במחקר השתתפו 193 נבדקים שהשתתפו במחקר קליני אקראי ומבוקר באמצעות פלצבו, שארך שנה. זריקות בוטוקס חוזרות ניתנו כשחלפה השפעתו של הטיפול הקודם, כאשר החולים דיווחו על דרוג של 3 או 4 בסקאלה להערכת חומרת הזעת היתר (HDSS), המעיד על מצב של הזעה שכמעט אינה נסבלת או שאיננה נסבלת ומפריעה לעיתים קרובות או כל הזמן לפעילויות היומיומיות, וכאשר כמות הזעה שנאספה עמדה על 50 מ”ג בהזעה ספונטנית בכל בית שחי במהלך 5 דקות של מנוחה.

ממצאי הביניים מעידים כי הטיפול בבוטוקס נותר יעיל גם בהזרקות החוזרות. לאחר מפגשי הטיפול 2 ו-3, דיווחו 81% מהחולים (83/104) ו-78% מהחולים (40/51), בהתאמה, על שיפור בשיעור של 2 נקודות לפחות בדרוג ה-HDSS. הטיפול החוזר באמצעות בוטוקס גם גרר ירידה עקבית (בשיעור של 75% לפחות) בייצור הזעה. מדדים המתבססים על דיווח של החולים בנוגע ליעילות הטיפול משקפים את התוצאות הקליניות.

החולים דיווחו על ירידה במגבלות במקום העבודה. לפני הטיפול דיווחו 66%-72% מהנבדקים על מורת רוח מרובה בנוגע ליכולתם לבצע את הפעילויות במקום עבודתם, בהשוואה ל-9%-20% בלבד לאחר הטיפול (p<0.001). מספר החולים שדיווחו על תחושה על פגיעה רגשית בשל הבעיה פחת בכמחצית (76%-83% לפני הטיפול לעומת 32%-42% לאחריו; p<0.001).

החולים דיווחו על ירידה מובהקת סטטיסטית במידת ההגבלה במצבים בין-אישיים וחברתיים. לפני הטיפול רק 17%-33% מהחולים דיווחו על שביעות רצון בנוגע ליכולתם לבצע פעילויות שאינן במקום העבודה, לעומת 78%-88% לאחר הטיפול.

לא דווח על תופעות לוואי רציניות של הטיפול. תופעות הלוואי השכיחות ביותר עליהן דווח היו זיהום במערכת הנשימה (14%), זיהום כללי (12%), וכאב במקום ההזרקה (11%). רוב תופעות הלוואי היו מתונות בחומרתן.

לידיעה ה-doc’s guide