Dermatology other

על יכולת השימוש בבדיקות עור לצורך גילוי תגובות רגישות-יתר בחשיפה לתרופות (Br J Dermatol)

תוצאותיו של מחקר שפורסמו לאחרונה מעידות כי ניתן להשתמש בבדיקות עור, במיוחד בבדיקות המבוצעות באמצעות שימוש ב-patch, לצורך גילוי הגורם להופעת תופעות לוואי עוריות בעקבות חשיפה לתרופות מסוימות.

חשד להימצאות תגובת רגישות-יתר לתרופות עולה לעיתים קרובות, אולם רק במיעוטן של תופעות הלוואי העוריות לטיפול תרופתי (CADRs) מדובר במקור אלרגי של התופעה, ולכן הן יופיעו מחדש בעקבות חשיפה חוזרת לתרופה. לכן, דרושות שיטות לאמת כי אכן מדובר ב-CADRs ואחת מהאפשרויות היא להשתמש בבדיקות עוריות.

מטרת המחקר שבוצע היתה לבדוק עד כמה שימושיות בדיקות העור בחשיפת מקרים של תגובות אלרגיות לתרופות. מידת הרלוונטיות של תוצאות בדיקות העור נאמדה באמצעות ניסויי גירוי באמצעות חשיפה לתרופות.

במחקר שנערך בין השנים 1989-2001 השתתפו 947 חולים בעלי היסטוריה של חשד להימצעות CADR. החולים עברו בדיקות עור שכללו בדיקות באמצעות patch (או PTs) שנערכו ב-826 מהחולים, בדיקות בדקירות של העור (SPTs) שנערכו ב-935 מהחולים, ובדיקות באמצעות photopatch שנערכו ב-12 מהחולים. שכיחות הופעת תוצאות תגובות חיוביות והופעת תגובות שליליות בחשיפה לתרופות שונות נמצאה בהתאמה להיסטוריה הרפואית של החולים. ניסויי לגירוי באמצעות חשיפה לתרופות בוצעו בקרב 246 מהחולים.

התרופות שנחשדו ונבדקו במידה הרבה ביותר היו תרופות אנטי-מיקרוביאליות. תוצאת PT חיובית לתרופה אחת או יותר נצפתב בקרב 89 (10.8%) מתוך 826 החולים שנבדקו, בעיקר בתגובה ל-beta-lactams, ל-clindamycin ול-trimethoprim. תוצאת SPT חיובית נצפתה בקרב 10 (1.1%) מתוך 935 החולים שנבדקו. בדיקת אתגר בוצעה בקרב 17 מהחולים שבהם התקבלה תוצאה חיובית בבדיקת העור.

ב-13 (81.2%) מתוך 16 המקרים שבהם התקבלה תוצאת PT חיובית התפתחה exanthema, ובחולה אחד שבו התקבלה תוצאת SPT חיובית הופיעה urticaria. בקרב החולים שבהם התקבלה תוצאה שלילית בבדיקות העור נתקבלה תוצאה שלילית בבדיקת אתגר החשיפה בקרב 207 (90.4%) מתוך 229 הנבדקים, ותוצאה חיובית בבדיקת אתגר החשיפה בקרב 22 (9.6%) מתוך 229 הנבדקים שב-12 מהם הופיעה ה-exanthema, ב-3 מהם הופיעה פריחה קבועה וב-7 מהם הופיעה urticaria.

החוקרים מסיקים כי בדיקות עור, ובעיקר בדיקות ה-patch, יכולות לשמש כשיטת סריקה לגילוי הגורם ל-CADRs במידה והתגובה שהופיעה הינה exanthema או במקרים שבהם מדובר בתרופה אנטי-מיקרוביאלית, קרדיווסקולרית או אנטי-אפילפטית. שימוש ב-SPT סייע בחלק מהמקרים בזיהוי תגובה חיובית לתרופות אנטי-מיקרוביאליות. במקרים של פריחה קבועה נמצא כי ניתן להשתמש ב-PT באתר שבו הופיעה התגובה המוקדמת. כאשר תוצאות בדיקות העור הינן שליליות או אינן ברורות, ניתן לבצע בדיקות אתגר בחשיפה דרך הפה.

Br J Dermatol. 2005 May;152(5):968-74.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אסתמה אימהית במהלך היריון והסיכון לאלרגיה ואסתמה בצאצאים (BJOG)

    אסתמה אימהית במהלך היריון והסיכון לאלרגיה ואסתמה בצאצאים (BJOG)

    במאמר שפורסם בכתב העת BJOG מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב ילדים לאימהות עם אסתמה סיכון מוגבר להתפתחות מחלות אלרגיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות קליניות וקדם-קליניות מעידות כי חשיפה תוך-רחמית לאסתמה אימהית מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה בצאצאים. עם זאת, לא ידוע אם אסתמה אימהית מעלה גם את הסיכון לאלרגיות […]

  • נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    אנשי צוות רפואי באיחוד האירופי קיבלו הודעה המזהירה מפני סיכון לתגובות אנפילקטיות בחולים עם טרשת נפוצה המטופלים ב- Glatiramer Acetate(קופקסון), כאשר תגובות אלו עלולות להופיע גם שני לאחר התחלת הטיפול התרופתי. המומחים מסבירים כי Glatiramer Acetate הינו טיפול תרופתי לטרשת נפוצה התקפית, הניתן בצורת זריקה. התרופה משמשת לטיפול בטרשת נפוצה מזה למעלה משני עשורים עם […]

  • התועלת של Spironolactone בנשים עם הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    התועלת של Spironolactone בנשים עם הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Women’s Dermatology עולה כי ל- Spironolactone תועלת בנשים בגיל הפוריות עם אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה קלה, בפרט במידה והטיפול ניתן בשלב מוקדם. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 157 נשים בגילאי 12-50 שנים (גיל חציוני של 36.5 שנים) עם אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה, אשר טופלו ב- Spironolactone במשך לפחות […]

  • התועלת של משלב פרדניזון ואוגמנטין בטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    התועלת של משלב פרדניזון ואוגמנטין בטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    טיפול פומי משולב בפרדניזון ואוגמנטין מהווה גישת טיפול קצר-טווח יעילה לטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה ומפחית את היקף הביקורים לחדרי מיון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Women’s Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות טיפול ארוך-טווח, חולים עם הידראדניטיס סופורטיבה חווים לעיתים קרובות התלקחויות של המחלה. לעיתים קרובות חולים עם התלקחות המחלה […]

  • ארבעה מכל עשרה אנשים ברחבי העולם סובלים מסבוריאה דרמטיטיס (JAMA Dermatology)

    ארבעה מכל עשרה אנשים ברחבי העולם סובלים מסבוריאה דרמטיטיס (JAMA Dermatology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי סבוריאה דרמטיטיס (Seborrheic Dermatitis) פוגעת בכ-4% מכלל האוכלוסייה, עם הבדלים משמעותיים בין קבוצות גיל, אוכלוסיות ואזורים שונים, עם שכיחות גבוהה יותר במבוגרים לעומת ילדים. החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה 121 מחקרים עם למעלה מ-1.2 מיליון מטופלים עם אבחנה של סבוריאה דרמטיטיס על-ידי רופא. המחקרים שנכללו בסקירה הנרחבת […]

  • זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

    זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

    בתינוקות שנולדו במועד וללא חום עם שלפוחיות או פוסטולות קיים סיכון נמוך מאוד לזיהומים מסכני-חיים לאחר שלילת אבחנה אפשרית של זיהום בנגיף HSV (או Herpes Simplex Virus), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות של תינוקות בגיל עד 60 ימים עבורם הוזמן ייעוץ רופא עור בשישה מרכזים […]

  • האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine עולה כי אבחנה של פסוריאזיס אינה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הבנת הקשר בין פסוריאזיס ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית עשויה לסייע בטיפול טוב יותר בחולים. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה