במטה-אנליזה שבדקה את השימוש ב- pimecrolimus (Elidel) ו- tacrolimus (Protopic) בטיפול מקומי לדרמטיטיס אטופית נמצא ששני התכשירים עדיפים על פני פלצבו, אך החוקרים הדגישו שכל עוד אין מחקרים אשר מראים את הבטיחות של הטיפולים הללו לטווח ארוך קשה לבחון את יתרונם על פני טיפול מקומי בסטרואידים.
בסה”כ הקיפה הסקירה 25 מחקרים ובהם השתתפו 6,897 חולים מתוכם 4,186 טופלו באמצעות pimecrolimus או tacrolimus.
החוקרים מצאו שמתן מקומי של tacrolimus 0.1% היה יעיל באותה מידה כמו מתן מקומי של קורטיקוסטרואידים בטיפול למשך 3 שבועות, ונמצא יותר יעיל מאשר טיפול משולב ב- hydrocortisone butyrate 0.1% ו- hydrocortisone acetate 1% בטיפול למשך 12 שבועות.
מהשוואה בין טיפול ב-tacrolimus 0.03% ל-0.1% עולה שיש יתרון לתכשיר המרוכז יותר אך היתרון היה מובהק סטטיסטית רק לאחר טיפול של 12 שבועות.
עוד העלתה הסקירה ש- Pimecrolimus יעיל הרבה פחות מאשר betamethasone valerate 0.1% בטיפול למשך 3 שבועות.
גם Pimecrolimus וגם tacrolimus גרמו ליותר תופעות לוואי עוריות מאשר סטרואידים, אך לא היה הבדל בשיעור הזיהומים העוריים בין הטיפולים.
לסיכום ציינו החוקרים שמתן מקומי של tacrolimus יעיל באותה מידה כמו זה של סטרואידים ויכול לשמש לטיפול ממושך בחולים הסובלים מדרמטיטיס אטופית עמידה באיזורים בהם האחרונים עשויים לגרום להופעה מהירה של תופעות לוואי עוריות. “עדיין לא ברורה יעילות הטיפול בשני התכשירים במקרה של כשלון הטיפול המקומי בסטרואידים” הם הוסיפו.
BMJ Primary Care – published early online 24th February 2005
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!