Depression

טיפול בדיכאון קשור להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי (ACC 2015)

מחקר חדש שיוצג בכנס הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) ב-15/3/15 מראה כי מבין אנשים שאינם בדיכאון או שהם בדיכאון קל, טיפול בסטטינים קשור לסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולריים מג’וריים (MACE) לאורך 3 שנות מעקב. לעומת זאת, במטופלים שאובחנו לאחרונה עם דיכאון בינוני עד חמור, רק הטיפול בנוגדי דכאון היה קשור להפחתה בסיכון ל-MACE. 

החוקרים מסבירים כי הנחת היסוד הלם הייתה שנטילה בו זמנית של סטטינים ונוגדי דכאון תפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים יותר מאשר נטילה של סטטין בלבד או נוגד דכאון בלבד, אולם המימצאים שהתקבלו לא הוכיחו זאת.  במקום זאת, נמצא שהאפקטיביות של סטטינים ונוגדי דכאון להפחתת תמותה ואירועי MACE לאורך 3 שנות טיפול משתנה ע”פ חומרת הסימפטומים הדכאוניים.

החוקרים מציינים כי המחקר מחזק את החשיבות של טיפול בדכאון, שכן הוא קשור עם תוצאות קרדיווסקולריות גרועות. לכן לדעת החוקרים הקלינאים חייבים להעריך מצב הדיכאון של המטופל ולהתייחס אליו כמו אל כל גורם סיכון קרדיווסקולרי אחר (יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה וכד’) .

המחקר עקב אחר 26,826 מטופלים ב-85 מרפאות ראשוניות במדינת יוטה בארה”ב, אשר ענו לשאלון של 9 סעיפים הנוגע לבריאותם (שאלון PHQ-9) .

מתוכם, כ-20% , היו עם ציון PHQ-9 של 15 ומעלה שסיווג אותם כסובלים מדיכאון בינוני עד חמור, והשאר היו עם ציון 14 ומטה שסווג כדיכאון קל או ללא דיכאון כלל.  המשתתפים היו בני 40 ומעלה (הגיל הממוצע היה 56), ו-58% היו נשים. הם היו ללא עדות למחלה קרדיווסקולרית בעבר וללא שימוש קודם בנוגדי דכאון .

בתוך 60 יום מביצוע הסקר, 9.9% מהמטופלים עם דיכאון בינוני עד חמור, ו-2.6% מאלו שהוגדר עם דכאון קל קיבלו מרשם לנוגדי דכאון. 11.2% מהמטופלים עם דיכאון קל ו-8.3% מאלו עם דיכאון בינוני – חמור נטלו סטטינים בתוך 60 יותר מהסקר.

במהלך 3 שנות המעקב דווח על  1,182 מקרי MACE . להלן טבלת הסיכונים היחסיים לקבוצות המשתתפים השונות:

























טיפול דיכאון קל או ללא דיכאון דיכאון בינוני-חמור
נוגד דכאון ללא סטטנים לעומת אי טיפול כלל 1.33 0.47
ללא נוגדי דכאון עם סטטינים לעומת אי טיפול כלל  0.79 0.97
נוגדי דכאון + סטטינים לעומת אי טיפול כלל 0.75 0.83
סטטינים לעומת ללא סטטינים 0.78 1.01
נוגדי דכאון לעומת אי טיפול בנוגדי דכאון 1.21 0.58

לאחר התאמות לגיל, מין, יל”ד, סוכרת, עישון, כשל כלייתי, הסטוריה של סרטן שאינו סרטן עור, שימוש בתרופות (חוסמי ACE , חוסמי בטא, חוסמי תעלות סידן, משתנים)

החוקרים מדגישים שמבין המטופחים עם דיכאון בינוני עד חמור, אלו שקיבלו נוגדי דכאון אל לא סטטינים היו בסיכון מופחת של 53% למחלת לב כלילית או שבץ במהלך 3 שנות מעקב, בהשוואה לאלו שלא נטלו נוגדי דכאון.

הם מסכמים בכך שמחקרים הראו שכאשר אנשים נמצאים בדיכאון הם נוטים פחות לנהל אורח חיים בריא או לשמר טיפול רפואי נדרש באופן מלא. לכן לדעתם, כאשר אנשים בדיכאון מקבלים טיפול מתאים הם עשויים להיות פעילים פיזית יותר, לשמור טוב יותר על תזונה מאוזנת, ולהיות בהיענות גבוהה יותר לטיפול תרופתי נדרש כמו תרופות ליל”ד, מה שאמור להתבטא בשיפור מצב בריאות הלב שלהם.

American College of Cardiology 2015 Scientific Sessions, March 15, 2015, San Diego, CA.Abstract 1178-111

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה