הוכרזו הזוכים בפרס רפפורט בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2015: פרופ’ שורק על מחקר שתרם לטיפול במחלת הקרוהן ולאבחון טראומות נפשיות וד”ר אלינב, על חקר החיבור בין חיידקי המעי לסרטן והשמנה

מחקרה של פרופ’ חרמונה שורק כבר משמש בסיס לתרופה ניסיונית לטיפול במחלת קרוהן; ובעתיד אף יוכל לשמש בסיס ליצירת אמצעי מדידה אובייקטיבי לאבחון טראומות נפשיות. מחקרו של ד”ר ערן אלינב הוכיח שמערכת חיידקי המעי משפיעה בצורות שונות ומשמעותיות על הפיסיולוגיה שלנו ועל הרגישות שלנו להפרעות שכיחות רבות כגון השמנה, סרטן, סוכרת ועוד

22 בפברואר 2015, ג’ אדר תשע”ה, תל אביב: הזוכים בפרסי רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2015, הם פרופ’ חרמונה שורק, מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד”ר ערן אלינב, ממכון וייצמן. הפרסים יוענקו ע”י קרן משפחת רפפורט בטקס שייערך במוזיאון תל אביב לאמנות ב- 15 במרץ 2015.

קרן משפחת רפפורט משמשת כזרוע העיקרית לפעילות הפילנתרופיה על פי חזונם של ברוך ורות רפפורט. במשך למעלה מ-30 שנה תרמו בני הזוג רפפורט עשרות מיליוני דולרים לפעילות הפקולטה לרפואה בטכניון, למחקר ביו רפואי, לבית החולים לילדים ע?ש רות רפפורט במרכז הרפואי רמב?ם ולמגוון מוסדות תרבות. בשנת 2010 החלה קרן רפפורט להעניק את פרסי רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי. הפרסים מוענקים מדי שנה למדענים בגין מחקר רפואי, או ביו-רפואי, שיש בו מצוינות, פריצת דרך או חידוש, כשבנוסף, על המחקר להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות.  

“לי ולקרן משפחת רפפורט חשוב להוקיר חוקרים אשר פריצות הדרך המחקריות שלהם מובילות למרפא לאוכלוסיית בני האדם באשר הם”, אומרת רות רפפורט, “כממשיכי דרכו של בעלי המנוח, ברוך (ברוס) רפפורט ז”ל אנו רואים במחקר הרפואי הדרך לחבר חלום למציאות, להפוך את מה שאתמול והיום אינו ידוע לפתיר מחר ובכך לשפר את איכות חייהם של מיליוני אנשים”.

המחקר שישנה את עולם הטראומה

פרופ’ שורק הוכיחה במחקרה כי תהליך התקשורת בין תאי העצב בגוף האדם נתון לבקרה של המיקרו רנ”א (מולקולות רנ?א הקטנות מגן רגיל פי 100) שיכולים לווסת את פעילותה של סדרה שלמה של גנים בבת-אחת ולפקח על תהליכים שלמים. במצבי לחץ, עולה באופן קיצוני רמתו של מיקרו רנ?א כזה גם במוח וגם במעי, למשל במחלת קרוהן, ועלולה להחמיר את מצב החולים. לכן חשוב לפתח דרכים לפיקוח על המיקרו רנ?א. כיום ידוע שיש קשר בין הפיזי לנפשי, ומחקרים מראים כי טראומה נפשית משפיע על מבנה הגנים. על ידי יצירת תרופות בעלות רצפי רנ”א הופכיים החוסמים מיקרו רנ”א טבעיים, אפשר לרפא מחלות גופניות ונפשיות. המחקר פורץ הדרך של פרופ’ שורק כבר משמש בסיס לתרופה ניסיונית לטיפול במחלת קרוהן; ומדידת רמת המיקרו רנ?א עשויה לספק מדד אובייקטיבי לאבחון טראומות נפשיות, כדוגמת הלם קרב,   וטיפול בהן.

וועדת הפרס: “במהלך קריירת המחקר של פרופ’ שורק, שנמשכת למעלה מ- 35 שנה, עובדת פרופ’ שורק בהצלחה רבה עם מדענים ורופאים ומשלבת במחקריה כלים מתחומי הגנומיקה, גנטיקה של אוכלוסיות, ביולוגיה מולקולרית, ביו-רפואה ונוירו-ביולוגיה. שילוב מוצלח זה תרם לתובנות יסוד בתחום הנוירו-ביולוגיה, שחלקן תורגמו מהמעבדה למיטת החולה”.

המחקר שיכול להביא סוף להשמנה ולסרטן

ד”ר אלינב גילה במחקרו כי כל עוד התקשורת בין המיקרו-אורגניזמים לגוף האדם תקינה האדם בריא; אך כאשר התקשורת נפגעת, או לא תקינה, האדם חשוף למחלות כגון סרטן, השמנה, מחלות דלקתיות, סוכרת ועוד. הגוף של כולנו מכיל מיקרו-אורגניזמים שכוללים חיידקים, וירוסים, פטריות, פרזיטים ועוד. מחקרו של ד”ר אלינב שם דגש על הבנת מנגנון התקשורת בין המיקרו-אורגניזמים וגוף האדם על מנת לפענח את השאלה הנצחית: “מה עושה אותנו בריאים?”.

וועדת הפרס: “מחקרו של ד”ר ערן אלינב מתמקד ביחסי הגומלין המתרחשים בין החיידקים המאכלסים את המעיים ומארחם האנושי. מערכת מורכבת של חיידקי מעי שוכנת בתוך גופינו מיום לידתינו ועד ליום מותינו. לאחרונה, הוכח שמערכת חיידקי המעי משפיעה בצורות שונות ומשמעותיות על הפיסיולוגיה שלנו ועל הרגישות שלנו להפרעות שכיחות רבות כגון השמנה, סרטן, סוכרת ועוד”.

פרס רפפורט

“המחקר הביורפואי הוא זה הפורץ את הדרך להבנת מנגנוני המחלות, ומשום כך מהווה יסוד חשוב במערך הנסיונות למצוא להן מרפא. תוצאות המחקר משפרות כבר למעלה ממאה שנים את הרפואה המודרנית והביאו לפיתוחן של תרופות מצילות חיים רבות ומכשור אבחוני וטיפולי מתקדמים ביותר. במקביל, הן מקדמות את בריאות הציבור ואת יכולתנו למנוע מחלות פיתוח חיסונים, הבנת הרכב המזון שאנו אוכלים, והבנת השפעות הסביבה אשר מנעו מחלות ממיליונים רבים – טוב למנוע מחלה מאשר לטפל בה”, אומר פרופסור אהרן צ’חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 ויו”ר וועדת פרס רפפורט למחקר ביו רפואי. “ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום המחקר הביו-רפואי, ואת החדשנות המחקרית הזו אנו לומדים להכיר כשפוגשים את האנשים שמאחורי שולחן המעבדה והמיקרוסקופ. זוכי השנה בפרס רפפורט למדע מדגימים היטב את המצוינות וההובלה של ישראל בתחום חשוב זה”.   

פרס רפפורט למצויינות במחקר הביו-רפואי; פרס בגובה 60,000 דולר לחוקר הבכיר ו- 40,000 דולר לחוקר הצעיר, מוענק במקביל להענקת פרס רפפורט לאמנות המוענק ע”י קרן משפחת רפפורט בשיתוף עם מוזיאון תל אביב לאמנות ופרס לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית, המוענק ע”י קרן משפחת רפפורט בשיתוף ‘לאשה”. 

אתר:

http://rappaport-prize.com/

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/01/2026

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן